להעז ולהצליח - החיים על פי "דליה"

 

מאת ענת ל. ברשדסקי, ערב פתיחת שנה 3 בנובמבר 2005

אזהרה: כל מה שנכתב כאן נכתב בהומור ובאהבה גדולה

מזה כמה זמן שמזכירתי במשרד מסתכלת עלי בעיניים "מחשידות" משהו? מרחמות אולי?? עינת? אני שואלת, מה קורה?

עינת מתחמקת בעדינות, עד שבלחץ אני מבינה ממנה כי במהלך עבודתנו המשותפת, בה היא קוראת את כל המיילים המגיעים אלי ישנו כותב מיילים אחד ויחיד שכותב אלי הרבה ואיננה נוהגת לפתוח את המיילים שלו. ובכל זאת התדירות גוברת מיום ליום והיא ואיך לומר  זה מוזר כל העניין שוקי משהו

מה גם שאהבתה והערכתה לגידי בעלי, לא נותנת לה מנוח, העובדה שאני מקיימת מערכת קשרים נוספת או אחרת והיא יודעת או משתפת פעולה

אני לא צריכה להסביר לכם כמה הוקל לה להבין שהשוקי הזה  אינו עוד מאהב סודי, אלא פשוט  מאמן הרכיבה מהסטודיו  אלא ש

בעודי פותרת את בעיה מספר אחת של סודיות משהו יצרתי לעצמי בעיה אחרת ואולי אפילו מביכה הרבה יותר

מאז אותו היום החלה זו מסתכלת עלי שוב במבטים  אבל הפעם היו אלו מבטים קצת אחרים.

"תגידי  אתם לא קצת גדולים למשחקים האלו  ", שאלה אותי בעודי כותבת הצעת מחיר אחרונה לעסקה ממש גדולה, "איזה משחקים?", שאלתי.

"את יודעת  המיילים האלו? השוקי הזה???" "כל הכבוד לענת שרכבה במסע הזה " וכל הכבוד לשרה שעשתה ככה ולאיריס שעשתה אחרת – "מה אתם בגן???"

בשלב הזה ניסיתי לחזור לענייני וקיוויתי שתניח לי שאוכל לקרוא בנחת את המייל האחרון  אני חייבת לדעת איפה נפגשים מחרק בבוקר זו רכיבה חשוב..

"אז תסבירי לי, אני לא ממש מבינה  "כמה? כמה את משקיעה בספורט בסה"כ במהלך השבוע?"

אה? אמרתי ממש לא הרבה – זה יותר "Life Style" זה לא ממש ספורט, ניסיתי להישמע קלילה (כמו דליה).

"טוב נו? אבל כמה? תסבירי. מה זה? מה זה הסטודיו הזה? זה כמו חוג?"

תראי  הסברתי:

  • שני, רביעי ושישי בבוקר –הסברתי- זה רק עיצוב, עם דליה בסטודיו

  • ראשון ורביעי - רכיבת בוקר, רכיבת אימון מוקדמת שלשעה – 07:00-06:00

  • ראשון וחמישי ערב - פילאטיס, שזה לא ממש ספורט זה יותר לגוף, לנשמה, ליציבה  המשכתי

  • ו..שישי בוקר – שזו רכיבת השטח שזהו כבר ממש חוויה

עכשיו דליה רוצה שאצטרף למועדון הריצה, אז הוספתי קצת ריצות בוקר,

לאה  לא כל יום! מה פתאום  יום כן יום לא – ורק 5 ק"מ (דליה ביקשה לא להגזים..)

אז בסה"כ . מלמלתי (כבר לעצמי בשלב הזה)

"זה באמת לא ממש זה יותר Life Style ".

מה שלא סיפרתי לה זה שלרכיבות הבוקר אני כבר קמה ב-04:00. למה? כי שש זה שש!

דקה אחת איחור ושוקי כבר לא שם ואני מתחילה את היום באיחור.

שמעתם פעם על מישהו שקם כל בוקר ב-04:00 וכבר נמצא במצב איחור – אם לא שמעתם אז הנה – עומדת לפניכם משהי כזו – וזה פשוט מאד:

06:00 נפגשים עם שוקי לרכיבת בוקר

קפה שחור לפני כן – צריך?

ריצה קטנה בבוקר  לחימום הגוף – רצוי?

מקלחת וכל הסידורים  שלא לדבר על הפחד מה יקרה אם  אצטרך  באמצע הרכיבה

להעמיס את האופניים לאוטו?  לוקח זמן??

לאכול משהו קטן לפני  לאנרגיה

בקיצור- הבנתם שאני קמה ב-04.00 ומה זה בלחץ  בהיסטריה

טוב לא בדיוק ב-04:00 כי אני לא ממש סומכת על השעון, אתם יודעים שוקי הוא מאד נחמד, עד שמאחרים לרכיבות, לא, לא זה לא משהו אישי, פשוט שעה אצלו זו שעה!

אז לאחר אצלו- לא בא בחשבון-

אני מכוונת שעון ל-04:30 ו . מתעוררת ב- 02:00  בפאניקה שאולי חס וחלילה השעון לא עובד- שמחה לגלות שיש עוד זמן ונרדמת מיד, מתעוררת שוב ב-03:00 וכן הלאה

בין לבין בודקת  שלא שכחתי להכין מים, משקה איזוטוני, פרי יבש, כמה שקדים, צימוקים , משהו מתוק, משהו מלוח  מה אגיד לכם , כמו שהבנתם אני די מצוידת.

אלא שכמה הכנות שאעשה  תמיד ברכיבות אני מגלה שאין לי משהו:

"מה אין לך גיפה??"

לא. הסמקתי   סליחה לא, אין לי גיפה, אני, איך לומר מתקלחת, אני יודעת אני משתדלת  בקיצור, כל מה שרצו לשאול אותי זה אם יש לי חומר נגד פנצ´רים.

"מה אין לך גמל??", עד שהבנתי שמתכוונים למימיה  וכשהבנתי, עד שתפסתי את השיטה בה שותים .

"מה, אין לך מכנסי חיתול?"

"פנס לא מהבהב? אוי, ממש מסוכן, זה לא בשבילך, זה בשביל הנהגים. את רוצה שיראו אותך בלילה, לא??"

"ופנס מאחורה אין לך??ועל החולצה?? ואחד על המצח את חייבת!"

תגידו מה אני כורה פחם??

וכך הלאה..כל שאלה כזו מביאה לתוצאה ישירה של גיהוץ כרטיס האשראי שלי אצל יהודה מאופני העיר.

בכל בוקר יום שישי אני מגיעה ליהודה (מהאופניים) , עם פנים נפולות , והוא מיד יודע ששאלו אותי על ציוד שאין לי  ובאמפטיה מדהימה מספק לי את החסר , אפילו כבר עובדיו, אשתו וילדיו התחילו לחייך אלי, אין ספק כולם שם יודעים להעריך לקוחה משתלמת.

ויהודה מצידו מאד שמח על הקבוצה המגובשת שמקיפה אותי, ועל כל הפעילות החברתית שנכנסה לחיי לאחרונה , לפני כמה ימים , הוא אפילו ביקש ממני להתלוות אליו לפגישה עם הספק שלו לבחירת מוצרים.

אה נזכרתי  בימי שבת אני משתדלת  מה שלא יהיה  לעשות איזו שהיא פעילות ספורטיבית,שלא אתנוון חלילה או יותר נכון, שלא ייצא מצב שדליה תשאל אותי ליד כולם

ענת? ואיזו פעילות ספורטיבית את עשית בשבת?

זה החלק הכי מלחיץ בשיעורים אז אני ממש מרגישה כאילו אני חוזרת לימי בית הספר היסודי ונתפסת ללא שיעורים. שכולן תסתכלנה עלי מהמראה  ויידעו שאני  הייתי במיטה כל השבת

איך אסביר לה לדליה, שאני מותשת.. אבל פשוט מ-ו-ת-ש-ת

נכון נכון- Life Style אבל ה-Life Style הזה הוא מה זה מעייף

אבל כדי שלא תקבלו רושם שלילי על פעילויות הספורט שלי אספר לכם עלי גם דברים טובים וחיוביים  כי דווקא הזוגיות שלי  היא  השתפרה

ראשית, התראינו ממש, אבל ממש מעט  וזה כבר שיפר את היחסים.

בבקרים כשיצאתי לשיעורים ולרכיבות הוא עדיין ישן, ובערבים כשהיגיע מהעבודה אני כבר ישנתי, כי הרי  דליה אומרת שצריך לישון לפחות 7 שעות בלילה כדי להיראות טוב – אז לפי החשבון שלי, ואתם כבר יודעים עליי ועל הרגלי השינה שלי פחות או יותר אני ישנה כבר במבט לחדשות

שנית, הייתי כל כך עייפה, וכל כך רציתי לנוח בין הפעילויות שלא התלוננתי על שום דבר ממעשיו. דבר שלעצמו הכניס אותו ללחץ היסטרי והוא דאג לבריאותי ממש. בכל זאת אחרי 25 שנים עם הכרות מעמיקה של אישה ביקורתית משהו, הפכתי לפתע שבעת רצון ונינוחה, הוא בהחלט נכנס ללחץ ונורא נורא דאג.

שלישית, או מרוב געגוע או מתוך חשדנות , הוא מאד רצה לוודא שאכן יש בכלל דליה כזו ושוקי  ושלא לדבר שכל השיחות עם הגברים החדשים בחיי שלא הוסיפו לו נחת  יואח ואבנר ודודי ואיציק  לא חשוב למה ומאיזו סיבה - הוא פשוט החליט להצטרף

והמסכן  קונה עכשיו גמל ופנימיות ופנסים וגרנולות ושקדים וצימוקים , הולך לישון מוקדם , קובע עם יואח וסוגר עם שוקי

ובשבתות  בשבתות אנחנו רוכבים להורים שלו על אופניים,וכל המשפחה מסתכלת עלינו במבטים קצת אפס משהו ניראה לי שהוריו אפילו קצת כועסים עלי ..

והחברים ,לכו תסבירו לחברים שמכירים אתכם שנים ש "אנחנו לא יכולים לבוא" איתם למועדון ההוא, הרי תמיד נהגנו ללכת איתם,פתאום זה יוצא מאוחר, מה גם שלמחרת בבוקר אנחנו חייבים להיות בנחשון.

"לא"  הוא צועק לי מהחדר השני כאשר אני כבר במיטה ממש ישנה

יש מייל תיקון משוקי   מחר זה בעמק האלה  ליד בית שמש תכווני את השעון לחצי שעה מוקדם יותר!!!

"אז מתי את מספיקה לנוח? מתי את ישנה בכלל? את כל הזמן בפעילות? או שאת בסטודיו? או שאת בערב סוף שנה, או פתיחת החורף או סוף הקיץ? או ברכיבת בוקר או ערב, או רכיבת ליל ירח או ערב חג? שבת של יוגה? או הרצאה של יאיר קרני? או מטפס הרים? או אני לא יודעת מה  ואה  צלצלו משוונג. השאירו לך הודעה

משהו על מסע "גלגלים של תקווה" בעמק יזרעאל, משהו בפרטים של ההצטרפות.

"מה זה בכלל?"

"אה ", עניתי בנונשאלנטיות "מסע אופניים בשבת, משהו מקסים, רק 55 ק"מ של רכיבה  ממש לא קשה"

 לא היה לי אומץ לספר לה שכבר שבועיים אני אורזת תיק עם קצת בננות, פירות יבשים, משקה איזוטוני אם ייגמרו המלחים, גרנולה משקדים וצימוקים שיהיה לי כוח באמצע המסע.

לא היה לי אומץ לספר לה כמה אני משמחת גם את חנות הטבע בשילת וגם את זו שליד העבודה שלנו בשבועיים האחרונים של ההכנות למסע.

כי אני הרי לא רוצה למצוא את עצמי בלי מלחים או מינרלים חלילה, ואתם יודעים, את גיל 20 כבר עברתי

ועינת- שצעירה ממני כמעט ב-15 שנים, הרי היא זו שתמיד אומרת לי שהיא איננה מבינה מאיפה יש לי כוח להיראות כל כך טוב ומאיפה אני לוקחת את הכוחות והמרץ לעשות כל כך הרבה פעילות

אז איך אסביר לה שזה באמת לא הרבה- וזה באמת Life Style.

איך אסביר לה שכך נראים חיי בתקופה האחרונה,

והם נראים נפלא. לא שקודם אפשר היה לומר שחייתי חיים על מי מנוחות, אך ללא ספק יש משהו אחר המלווה את מעשינו וחיינו לאחרונה.

ואם נעזוב לרגע את המשרד והחברים ונתפוס רגע של רצינות, אז הנה אני מבקשת לנצל כדי לומר כמה מילים:

עינת היא לא היחידה שאומרת לי ושואלת אותי בשנה האחרונה מאין אני שואבת את הכוחות והמרץ והכיצד זה שאני נראית טוב מתמיד בשנה האחרונה.

ולא רק לי יש מין עינת שכזו  אני מניחה שאת רובינו שואלים ולרובינו התשובה נמצאת כנראה בבית הזה, בניהולה של אישה אחת מדהימה,מיוחדת, מקצועית ומוכשרת ביותר – דליה.

זה המקום, דליה, לומר לך – בשמי ובשם כל "ילדי החבורה", שיושבים כאן מסביב.

הילדים האלו  בני ה-20,30,40,50 וה-60 שרצים, ורוכבים, ושוחים, ועושים פילאטיס, ואוכלים טוב, ונראים טוב, ומחייכים ו מספיקים הכל וה-מ-ו-ן.

בשם כל אלו שיושבים כאן..שלומדים ממך ושותים בצימאון את אהבת החיים, אהבת האדם, אהבת הגוף ואהבת הסביבה.

בשם כולנו אני מודה לך ומברכת אותך בישר כוח, המון בריאות והמון אהבה

מכולנו, חברי הסטודיו.

 

הסטודיו של דליה קולדהם

עקבו אחרינו

כתובת: פשוש 368 מכבים, מודיעין מ"ר

טלפון: 054-4315166

מייל: dalia@daliastudio.com

Address: 368 Pashosh St. Maccabim, Modi'in

            שעות פתיחה:
א-ה: 6:00-22:00 ו: 6:00-16:00

בואו אלינו
  • Facebook Social Icon
  • Pinterest Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Instagram App Icon

 2017 הסטודיו של דליה קולדהם  ©