מאת: גבע בלטר

 

רק לפני יומיים חזרנו ממרוץ  "הר ועמק"  בעצם לא ממש מרוץ אלא כמו ממן חלום ולא

ממקום או זמן אמיתיים.

כשאני חושבת על המרוץ עולות תמונות וקטעים לא מחוברים אחד לשני  כמו שנזכרים בחלום.

כשאני חושבת על המרוץ אני חושבת על מס' רב של מעגלים:

 

המעגל הישראלי –  המרוץ הזה מאופיין בריצה בנופי הצפון המרהיבים ובארגון של מתנדבים מהישוב תמרת ומהעמק. היתה הרגשה שבניגוד לתרבות ה"סמוך" האופיינית לנו הישראלים, במרוץ הזה באמת היה על מי לסמוך, היתה הרגשה שהכל תפור ומאורגן עד הפרט האחרון. המרוץ הזה לימד אותי שיש לנו ארץ נהדרת ואנשים נהדרים, בעזרת מנהיגות וחזון יכולים לצאת מאיתנו כנראה דברים נפלאים.

המעגל הנשי – היינו קבוצת נשים, למרות הספקות שניקרו בלב של כל אחת מאיתנו הוכחנו לעצמנו שגם אנחנו יכולות לעשות את זה.היינו אחת מתוך 6 קבוצות נשים בלבד מתוך מעל 500 קבוצות גברים או קבוצות מעורבות עם מיעוט נשים . המירוץ הזה מאופיין בנוכחות גברית משמעותית, אולי יותר ממרוצים אחרים. היינו קבוצת נשים יחידה בקטגוריה הלא תחרותית ומהבחינה הזאת הרגשנו חלוצות. המרוץ כמו שהוא היום מותאם לגברים – מחייב ריצה בקצב די מהיר, לבד בשטח ביום ובלילה דבר שנשים פחות מרגישות איתו נוח. נראה לי שהמסר שצריך לצאת מאיתנו הוא הצורך בביצוע התאמות במרוץ על מנת שעוד נשים יוכלו להשתתף, כמו לדוגמא הקדמת הזינוקים, הארכת זמן פעולת התחנות, רישום קבוצות של 16 רצות על מנת שכל רצה תרוץ בליווי רצה אחרת, ועוד התאמות שנשים יוכלו להרגיש נוח יותר להשתתף במרוץ כזה.

המעגל הקבוצתי –  זכיתי להכיר במרוץ ובהכנות קבוצת נשים מדהימה, וכל אחת אישיות מלאה בפני עצמה. נדהמתי לראות את החברות, העזרה, הפירגון התמיכה שמחת החיים, הנחישות והרצון לעשות בשביל הקבוצה. היה לי כיף להיות בחברתן ולהכיר כל אחת מהן.המעגל האישי - לפני כשנה אספה אותנו דליה והודיעה באופן חגיגי על פתיחתה של קבוצת הנשים ל"הר ועמק", הייתי בערך חודש בסטודיו ורצתי אז אולי 3 ק"מ וחשבתי שדליה צרפה אותי בטעות. לא התווכחתי (כי אי אפשר עם דליה) והחלטתי לזרום.

 

מאז, היתה לי שנה ספורטיבית נפלאה ובמרוץ הזה למעשה חגגתי שנה בסטודיו. אחרי המרוץ אני מרגישה תחושה של הישג אישי ענק ואושר גדול. 

 

לדליה: 

דליה יקרה, מאז סיום המרוץ אני חושבת הרבה ובעיקר עליך, על הדרך המיוחדת שלך, על האישיות המיוחדת שלך, על האמונה שלך בנו. על זה שלקחת על עצמך כזה אתגר וכזו אחריות. על זה שגייסת אותנו אליו. על זה שאת לא נכנעת למוסכמות ומרחיבה את הגבולות. את באמת אישה מיוחדת במינה ולא סתם אספת סביבך חבורה מיוחדת במינה.

באהבה גדולה מכולנו

 

אילנית אלמליח  -   עוצמה נשית ברגעי השיא!!

שלומית בכר  -  בשבילי הר לעמק היה: לראות את ארץ ישראל היפה, לצאת מאיזור הנוחות שלי, לאשש מחדש יכולות, ולדעת ללא ספק- שנה הבאה אני רצה !!!
שרה שר לב  -  אני עדיין בעננים. לא יכולה להאמין כל מה שעשינו. אני גאה מאד להיות בקבוצה. לא יכולה להפסיק להסתכל שוב ושוב בתמונות...