מערכת שיכוך מלא באופניים – האם תורם לשיפור היכולת והביצוע?

ד"ר עידו ציון, אורתופד מומחה, "אורתוספורט" המרכז לרפואת ספורט

צריכת אנרגיה אצל רוכבי אופניים מושפעת גם ממערכת שיכוך המורכבת באופניים. מערכת שיכוך (בולמי הזעזוע) באופניים (Shock Absorption) נועדה לשכך זעזוע (העברת אנרגיה) הנגרם משטח לא סדיר ובכך לתרום לנוחות הרכיבה. 
הדעה הרווחת אצל רוכבי אופני שטח ("שטיחונים") היא שמערכות שיכוך מלא (Full Suspension) גורמות לאיבוד אנרגיה משמעותי, לכן רוב הרוכבים התחרותיים מעדיפים מערכות שיכוך קדמי (Hard tail) מתוך אמונה שיאבדו פחות אנרגיה בעת הרכיבה ויוכלו להשיג תוצאות טובות יותר. 
לעומתם, הרוכבים הלא תחרותיים באופני שטח (כל אותם "לוחמי סוף השבוע" ועוד) מעדיפים לרוב לרכב על אופניים בעלי שיכוך מלא עקב הנוחות הגדולה יותר בזמן הרכיבה. 
מעבר לנוחות הרכיבה יש לאופניים עם מערכות שיכוך מלא יתרונות נוספים ובעיקר אחיזת שטח טובה יותר (זמן מגע ארוך יותר של הגלגל האחורי בזמן מעבר על גבי מכשול). בזכות אחיזת השטח הטובה יותר, אופני שטח עם שיכוך מלא מגיעים למהירויות גבוהות יותר בירידות ומטפסות עליות תלולות וטכניות טוב יותר לעומת אופני שטח עם שיכוך קדמי בלבד. 

לאחרונה נעשו מס/ עבודות מעבדתיות בכדי לחקור את נושא המחיר האנרגטי של מערכות שיכוך שונות. הטענה כי מערכות שיכוך מלא גורמות לאיבוד אנרגיה משמעותי, נשללת בניסויים המדגימים כי מערכת שיכוך מלא מפחיתה את צריכת האנרגיה של רוכב האופניים. 
מכיוון שמדובר במודלים מעבדתיים "סטריליים" הם לא התייחסו לגורמים מושפעי תנאי שטח (Terrain) אך כן איפשרו חקירת ומדידת השפעת הרכיבה על מדדים פיזיולוגיים/גופניים. 

בעבודתו של Nielens שהתפרסמה ב IJSM International Journal of Sports Medicine לא נמצא הבדל משמעותי בתצרוכת החמצן (VO2) בעת רכיבה על אופני שיכוך מלא בהשוואה לרכיבה על אופני שיכוך קדמי. בניסוי שנערך בסיוע 12 רוכבים מקצועניים, אשר רכבו במעבדה על מתקן הדמיה תוך השוואה בין אופניים ללא מערכות שיכוך, אופניים עם מערכות שיכוך קדמי בלבד (Hard Tail) ואופניים עם מערכות שיכוך מלא (Full Suspension) (קדמי ואחורי). צריכת האנרגיה נבדקה ע"פ צריכת החמצן (VO2) בכל רכיבה, ונמצא כי ההבדל בין סוגי האופניים היה זניח ועמד על 3% בלבד. הבדל זה עשוי להיות משמעותי רק בעומסי רכיבה כבדים או בעת רכיבה בעמידה על הדוושות. 

בניסוי אחר תוך 30 דקות רכיבת שטח ע"י רוכבי אופניים מקצועניים, בוצעה השוואה בין אופניים עם מערכות שיכוך קדמי בלבד (Hard Tail) ואופניים עם מערכות שיכוך קדמיים ואחוריים (Full Suspension) . בניסוי נבדקו מרחב הרכיבה שהושג, תאוצת האופניים ומהירות סיבובים לדקה, קצב הלב, ריכוז החומצה הלקטית בדם (מצביע על צריכת האנרגיה בשרירים), רמת אנזימים בדם המצביעים על פירוק או נזק לשרירים. נמצא כי רוכבים עם מערכת מערכות שיכוך מלאה (קדמי ואחורי) רכבו מהר יותר באופן משמעותי (24.1 קמ"ש לעומת 22.9 קמ"ש), דיוושו בקצב סיבובים גבוה יותר (73.6 סבובים לדקה לעומת 70.2), כל זאת ללא הבדל משמעותי בצריכת האנרגיה. מעבר לכך, בבדיקת אנזימי שריר 24 שעות לאחר הרכיבה, נמצא כי ברוכבי האופניים עם מערכת שיכוך קדמי בלבד הייתה רמה גבוהה באופן משמעותי של אנזים הקרוי Creatin Kinase, דבר המצביע על נזק ופירוק של שריר. המסקנה העיקרית הינה כי ברכיבת שטח, יש השפעה חשובה למערכות שיכוך אחוריים על שיפור הביצועיים והפחתת צריכת האנרגיה. 

הקבוצה של Ranburran ב-University of Ottawa מצאה שהכוחות המופעלים על הגוף בזמן נחיתה לאחר קפיצה מרמפה נמוכים יותר אצל רוכבי השיכוך המלא (למרות ממצא מעניין שהשרירים התומכים בגב (Errector Spinea) התאמצו יותר בעת רכיבה על אופני שיכוך מלא לעומת אופני שיכוך קדמי, דבר שעלול, תיאורטית, לגרום להתעייפות מוקדמת יותר של שרירים אלו). 

קבוצה אחרת ב-Ottawa מצאה שאופני שיכוך מלא הפחיתו בכ-25% את הכוחות האנכיים שהופעלו על גוף הרוכב באופני שיכוך מלא לעומת אופני שיכוך קדמי. 

לסיכום, נמצא שניתן לנצל את יתרונות האחיזה של אופני שיכוך מלא ללא חשש לאיבוד אנרגטי, וללא חשש לפגיעה בתוצאות התחרותיות וללא השפעה שלילית על רכיבת כביש.