התעסקות יתר בעיצוב הגוף – הבנת דיסמורפיית השריר

 

דיסמורפיית השריר היא מצב לא בריר של התעסקות יתר בלהיות שרירי. סטייסי מייסון, מומחית בתחום הכושר הגופני, מסבירה מספר דברים על המצב החדש והמסוכן הזה, שמשפיע לרעה על כמה מתעמלים מלאי מרץ.

דיסמורפיית השריר היא בעיה של תדמית הגוף - אנשים הסובלים מדיסמורפיית השריר רוצים "להתנפח" על-ידי הוספת מסת שריר, ולא שומן. רובם חושבים שהם קטנים מדי ואובססיביים במחשבה שהם חלשים ושבריריים. כמו חולי אנורקסיה, הם יוצרים לעצמם תמונה של גוף אידיאלי שמתנגש עם מראם האמיתי.

אימוני יתר יכולים להצביע על קיומה של הבעיה – למרות שקשה לאבחן בדיוק מי סובל ממצב של דיסמורפיית השרירים, ישנם מספר סימנים מזהים. לעיתים קרובות, אנשים הסובלים מהבעיה מרימים משקולות במשך שעות בכל יום. הם מאמינים שלקחת יום הפסקה יגרום להרס של כל מה שהשיגו. בנוסף על אימוני כוח, הם עלולים לעסוק בפעילות גופנית המחזקת את סיבולת הלב בצורה מוגזמת, בדרך כלל ריצה או רכיבה על אופניים במשך שעה ויותר בכל יום. אנשים אלה לעיתים משתמשים בסטרואידים כדי להשיג את מסת השרירים הרצויה להם, במחשבה שאימונים בלבד לא יעזרו.

פגיעה באכילה הסדירה – להרבה אנשים הסובלים מדיסמורפיית השריר יש עבר של הפרעות אכילה. במאמציהם להשיג את מסת השרירים הרצויה להם, הם בדרך-כלל מאמצים במהירות את הדיאטה החדשה ביותר.

הסובלים מדיסמורפיית השרירים שונים ממתעמלים בריאים – לא כל אדם שמפתח שרירים על-ידי הרמת משקולות או ריצת מרתונים סובל מדיסמורפיית השרירים. בניגוד למתעמלים בריאים, אנשים הסובלים מהבעיה סובלים גם מחוסר הכרה בגופם כמות שהוא, הפרעות אכילה, שימוש בסטרואידים וממצבי רוח ועצבנות. הם לא מפסיקים להתעמל אם הם פצועים, והם עלולים להמשיך ולהשתמש בסטרואידים או בהפרעות האכילה גם כשידוע להם עד כמה מסוכן הדבר.

גם גברים וגם נשים סובלים מהבעיה – למרות שאין מסקנות חד משמעיות בנושא, חוקרים מעריכים כי גברים נוטים לסבול מדיסמורפיית השרירים יותר מאשר נשים, וזאת עקב הדעה הרווחת במשך שנים שגבר אידיאלי הוא גבר גדול וחזק, בעוד שהאישה האידיאלית היא קטנה ורזה. בכל מקרה, דיסמורפיית השרירים עלולה לפגוע בנשים, ובייחוד בנשים אתלטיות.

צעירים בשנות העשרה המאוחרות פגיעים במיוחד – במאמר שפורסם ב"מגזין הפסיכיאטרים האמריקאי", חוקרים גילו כי 19 הוא הגיל הממוצע בו מופיעה דיסמורפיית השרירים בקרב גברים.

ההשפעה על המצב הבריאותי עלולה להיות רצינית – אנשים הסובלים מדיסמורפיית השרירים בדרך-כלל סובלים מתופעות הלוואי של אימוני-יתר, שימוש בסטרואידים והפרעות אכילה. תופעות לוואי אלה כוללות חוסר שינה, חילוף חומרים איטי, שינויים במצבי רוח, עצבנות, דיכאונות ונטייה מוגברת להיפצע.

ההשפעות על המצב החברתי הן הרסניות – אנשים הסובלים מהבעיה בונים לעצמם לוח אימונים קשוח וצפוף, ויעשו כל דבר כדי לשמור עליו, אפילו יסרבו לקבל העלאה בתפקיד או העברה שיכולה לתרום לקריירה שלהם. דיסמורפיית השרירים יכולה אף לגרום להרס הקשרים עם המשפחה, החברים או בן/בת הזוג לחיים. הבעיות מתחילות לצוץ כשהסובלים מהבעיה מציבים את תוכנית האימונים הקיצונית שלהם לפני הצרכים של אנשים אחרים. בנוסף, אנשים הסובלים מדיסמורפיית השרירים הם מאוד "מודעים לעצמם" – הם דואגים באופן תמידי שמא יצחקו על חולשותיהם.

דיסמורפיית השרירים עלולה להיות מסוכנת – מפני שאנשים הסובלים מהבעיה בדרך-כלל נראים בריאים ובכושר טוב, לעיתים בעייתם עוברת בלי משים לב עד אשר מצבם כבר הפך מסוכן.

ניתן לקבל עזרה – אם את חושבת שמישהו שאת מכירה סובל מדיסמורפיית השרירים, חשוב לבקש עזרה. העזרה הטובה ביותר היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי משולב בתרופות. רופא המיומן בטיפול בבעיות ספורט יכול לספק עזרה שכזו. אפשרות אחרת היא לבקש הפניה מרופא המשפחה לטיפול פסיכיאטרי אצל פסיכיאטר שעובד עם ספורטאים. למידע נוסף ניתן לפנות לאתר האינטרנט של האגודה למידע וטיפול בבעיות אכילה: www.edreferral.com.