דברי הפתיחה של אילנית בטקס האוסקר 2014
ערב טוב,
מה שלומכם? איזה יפים אתם, רעננים. בבוקר אנחנו מה זה מעוכים. עין אחת נפתחת העין השניה יש לה חיים משלה, אבל חוץ מדליה. כאילו היא לא ישנה. הכל מסודר, מתוח, במקום.
תגידו אתם הייתם סגורים על האוסקר השנה? אני ת׳אמת לא כל כך. אני קצת איבדתי שליטה על דליה היא פה, נסעה, חזרה, לא ממש ברור.
נסעה, התארסה, קפצה לטרק, התחתנה, נסעה לארגנטינה בקטנה לאיזה חודש. אי אפשר לדעת. היא יכולה לבוא ולהגיד ״תשמעו אני צריכה ללדת״. אצלך, דליה, הכל יכול להיות.
וגם קרלוס, איפה אתה קרלוס? אה הורדת את השפם. תאמין לי, מה זה הלחצת אותי, אמרתי זהו התחתן, עכשיו יוצאים כל הדברים שלא הכרנו.
אז קרלוס מרוב שהוא אוהב את הסטודיו, הוא יושב על הגלובוס וחושב “טוב, בוא נראה איזה יעד הכי רחוק״.
אבל קרלוס, דע לך שכל פעם שדליה נוסעת יש לה רעיונות ומשימות חדשות. פתאום יכול להגיע משום מקום מייל:
״שלום לכולם, החל משבוע הבא נפתחת קבוצת ריצה, אימוני TRX, קבוצת רכיבה וכל זה במחיר מבצע של 4000 שקל לחודש״.
ואם כבר כסף, איזה מעצבן, אבל יותר מעצבן זה החברים. יש לי חברה שאומרת ״מה 660 שקל?! אני 380 שקל הכל כלול. במחיר שלך המאמן מגיע איתי הביתה״. אבל זה לא ככה איפה, היא ואיפה אני. קודם כל, היא נראית כמו טנק שרמן וגם תכלס היא לא תמיד הולכת לאימונים.
אבל אני נגיד, אין דבר כזה שרק משלמים ולא באים. אין, אני מתה חולה עם שפעת אני באה. אפילו חיים לפעמים אומר, אני מרגיש לא טוב. ״אין דבר כזה״, אני אומרת לו ״חיים, אתה חייב ללכת. היא תעשה לך עיסוי הכל כלול״.
אבל ביננו זה לא חדר כושר פה. יש פה אנשים עם תכנית אישית?
איזה מלחיץ זה. כולה באת ל-10 שיעורים. אנשים לוקחים הלוואה, נפתח גמל, השתלמות, אומרים יאללה נפרגן לעצמנו בדליה. אין, חברים מפה לא הולכים!
אז נכון, בתכנית האישית יש את התכנית, הדף הזה? אז דליה מה זה רצינית. בונה אתך תכנית ואתה מנסה להגיד לה אני לא יכול, אין דבר כזה לא יכול,מה הבעיה? שהבעל יקח אחריות סה״כ 10 שיעורים..
היא לא מספרת שעכשיו זה לכל החיים. ״אז תגידי בעבודה שפעמיים בשבוע את באה ב 10..״ רק דליה תגידי לי איפה זה ההמקום עובדה הזה?!
אבל לא נעים נו נכון? אז משתפים איתה פעולה, כן ,כאן אני ירוץ ואני ישחה ,אבל אני,אני מקפידה שם רק על המנוחה,ובכלל יש את הקטע הזה שהיא מחתימה אותנו כאילו איזה ערבות חשובה,מה זה מלחיץ.
ויש את הקטע הזה שהיא צריכה להיכנס לשיעור הבא אז היא מבקשת ממך להישקל בדרך החוצה.אז אני אומרת טוב איזה מזל היא ירדה אני ישקל שבוע הבא,ופתאום היא קופצת מהחדרון,נשקלת??
בכלל,הנושא של התזונה דליה תראי הוא מה זה בעייתי, הטבלה הזאת, גם הגיע הזמן שאני אגיד לך,קודם כל יש הרבה דברים חסרים וגם זה לא נראה לי שאני אוכלת כל כך הרבה, אחרי שאני גומרת להזין אני בודקת את הנוסחאות למה אני בטוחה שזה מסכם לי גם את הגליון של חיים?
ובכלל, שבאים לשיעור עם דליה ואת עושה את התרגיל הזה של הבטן אני מה זה בדכאון מזה,כי גם אם נניח אני אלקח לכלא סהרונים ואהיה בצום לא תהיה לי בטן כזאת.
אבל אחרי שאני בשיעור אני יוצאת עם אנרגיות של יוגורט ותפוח בדיוק עד 12,שם מפנים אותי לאיכילוב אחרי שאני מפרכסת מרעב..
תראי דליה יש משהו שהרבה זמן אני רוצה להגיד לך ואין לי אומץ אבל אולי היום, אתם מכירים את זה שאתם רוצים להגיד לה זהו באתי זה מספיק לי ואי אפשר?
אז דליה אני חושבת שיש לך בעיה את לא מתחשבת בלקוחות,יש לך חיים משלך,
נניח אני כמה בבוקר פותחת פייסבוק רואה אותך ואת קרלוס במסעדה עד 3 בבוקר ,אני אומרת איזה כיף מחר היא תבוא גמורה, יהיה אימון קל, אז זהו שאין קשר,היא יכולה לנחות מארגנטינה ולצאת לרוץ עם כל הלקוחות או לנוח ועשות פילאטיס,
אתה גם בא אומר לה כואב לי הגב, כאילו היא לא שומעת,יש לה קטע כזה שהיא חירשת,אולי דליה תעשי בדיקת שמיעה?
אתמול באתי להכנות אחרונות אני אומרת לה דליה אני מה זה ממהרת, נעלמה לי לרבע שעה נשבעת,אני כבר התחלתי לחפש אותה מתחת למיטות,פתאום היא באה עם כוס תה ״עשיתי לנו תה מהגינה״, לא נעים לכעוס עליה,
וגם.,בן אדם מגיע לשיעור ב-07.00 בבוקר עכשיו הוא ממתין אחרי, אני מבסוטית יאללה נגמר,ואז משום מקום את אומרת טוב עוד סט,עכשיו אני מנסה להגיד לך דליה מחכים לך,אבל את את לא שומעת..
עכשיו גם אתה בא בשש בווקר לפילאטיס כולך רדום, מפנטז על המיטה, יאללה נעשה כמה מתיחות,זה במקרה הטוב שג׳ואל לא קופץ לך ״שלום היום אמא איננה נעשה TRX״,כאילו אתה לא יודע למה אתה בא.
מראש חיים בא ברבע לשש נעמד ליד המיטה ואז את באה, חצי שעה מתמתחים ליום חדש ,לארץ חדשה ,מביאים מים מהנהר, מתקלחים במים נקיים, בחייאת דליה מה זה פה??? באנו לחדר כושר, לפילאטיס, להזיע, ואז כשאת מסיימת עם כל המקלחות והברכות ואז את אומרת לחיים יאללה לכסא,אז חיים הולך לכסא. וגם אם נגיד הלכת למיטה אתה בא לשכב,לא לא היום נעשה ידיים,כאילו את סוג של מכשפה, אני יודעת מה הוא רוצה,נעשה ההפך..
אבל איזה שנה היתה לנו, אה??
התחלנו עם הריצה לקרלוס יום הולדת 70, ואווי ואי איזה מתנה קרלוס, תודה שלא חלמת על כזאת מתנה,
ואיך רצנו עם החולצות וכולם שאלו מי זה קרלוס? בכלל הגיל פה סטודיו זה לא מדד ,נניח חיים אומר לי אני יוצא לרכב 90 ק״מ אני אומרת לו זה לא בריא והוא אומר לי אני ועזרא.. ואני מהזה רגועה.
קרלוס תגיד לא היית צריך לעשות טריאתלון אילת?? מה עשית שהיא ויתרה לך?
ואחכ ים לי-ם מרוץ שליחות, שלא ברור על מה זכינו על הריצה או על התלבושות,מילא רצנו במרוץ אבל אח״כ בעיתון.. אני בן אדם רציני,יש לי פקודים.
ומרוץ תל אביב שאנחנו לא באמת רצים.מכירים את הסיפור על סרגייו בא פעם ללוות את שרה ואחרי שאכלנו ושתינו בלנדוור שעה, ציפי נזכרה שיש לה פיפי,אז סרגיו מעודד את מזנקים ומתחיל ללכת לקו הסיום, אחרי רבע שעה שרה וציפי חולפות על פניו אנחנו לא באמת רצים,אנחנו מבלים.
אבל מעבר לצחוקים, אם זו לא היתה דליה תגידו איפה היינו?
אני הגעתי לדליה בת 35 עם אנרגיות של חתול מת,ולאט לאט בעבודה מדוייקת היא הצליחה להפוך אותי לבן אדם אחר. חיוני עם תחושת מסוגלות ואנרגיות מטורפות שהדביקו את הבן זוג שלי ואת הילדים שלנו, בזכות העובדה שאת לא שומעת. שאת לא נשאבת לקשיים היומיומים. בזכות קרלוס שלוקח אותך למקומות שבהם חולמים,בזכות כל אלה את מצליחה להגיע למקום חדש ולסחוף אחרייך מאות מתאמנים, שגם אם חלקם עזבו, עמוק בפנים הם יודעים שמי שבנה אותם זאת את.
ובאמת באמת מתחת לכושר ולבריאות היא מצליחה לעשות אותך בן אדם טוב יותר,
ועכשיו לטקס..