כל אחת יכולה

 

הסיפור של גבע בלטר

זריחה מעל הגבעות הדרומיות של מכבים-רעות, שישי 6:00

גבע בלטר מספרת על חוויותיה מריצת השטח הראשונה בחייה בקבוצת ריצת בנות הסטודיו "הר לעמק 2013", כנגד כל הסיכויים.

 

גם תורי הגיע לספר על התהליך המדהים שאני עוברת בחודשים האחרונים.א
במשך השנים האחרונות הייתי עסוקה בעבודה ולימודים באופן אינטנסיבי מה שגרם לישיבה מהבוקר עד הערב כולל סופי שבוע לכתוב עבודות וחוסר הפעילות נתן אותותיו בכל המובנים, תוספת משקל, כושר גופני ירוד והרגשה מסורבלת.א
הכל התחיל בסוכות האחרון במהלך טיול משפחתי באיטליה טיפסנו על הכיפה של כנסיית הדומו בפירנצה, כולם קיפצו להם למעלה ואני... מתנשפת ומתנשמת, הצלחתי להגיע לכיפה אבל במאמצים רבים. הבנתי שהמצב, איך להגיד.. "על הפנים".א
הבנתי שמשהו צריך להשתנות, לקחו עוד כמה חודשים וביקור טראומתי בחדר ההלבשה של ZARA ועם תחילת האביב השנה נפלה ההחלטה לעשות הפעם משהו בשביל עצמי. החלטתי לשנות את סדרי העדיפויות ולהקדיש בוקר ספורטיבי לעצמי.א
בהמלצת חברה התקשרתי לסטודיו של דליה ולאחר שיחת מוטיבציה עם דליה החלטתי לתת לתכנית ולעצמי צ'אנס.א
מהמפגש הראשון הבנתי שהגעתי למקום הנכון בשבילי, הספורט איננו עוד מטלה וסבל אלא מהנה ומספק.א
דליה לקחה אותי יד ביד, החל מרכיבת האופניים הראשונה, כל ביקור בסטודיו הפך להיות ממלא מצברים, כזה שמטעין בהרבה אנרגיה טובה.א
במקצועיות רבה התוותה דליה את התכנית, בהתחלה הליכות, קצת אופניים, שחיה ואימונים בסטודיו, החלודה התחילה לרדת מהעצמות לאט לאט ואיתה הקילוגרמים והכל בהנאה רבה.א

 

 

הפסקת ג'ל - שישי 7:00

השלב הבא שהציבה דליה היה להתחיל לרוץ, לא האמנתי שאצליח עד שדליה לימדה אותי, "כמו לעלות מדרגות קטנות" ניסיתי וזה התחיל לעבוד.א
לפני כשנתיים קראתי את הספר של הארוקי מורקמי "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה" ספר מקסים על חוויות הריצה של הסופר היפני כאצן חובב למרחקים ארוכים, במשך הקריאה קינאתי בו על היכולת לרוץ וחשבתי שלי זה לא יכול לקרות.א
עפ"י התכנית של דליה התחלתי לרוץ.. בהתחלה לא הצלחתי לסיים 2 קילומטרים, ופתאום משהו קרה וחציתי את ה– 5 ק"מ.א
דליה הרימה את הרף וצירפה אותי לקבוצת הריצה לקראת מרוץ השליחים "הר לעמק", דליה הכינה תכנית אימונים של ריצות שדה כמו לסיירת, לא הבנתי מה פתאום אני, אבל החלטתי לזרום, לעשות מה שאני יכולה באימונים ולראות מה יקרה, בלי שום ציפיות מיוחדות.א
לקראת האימון הראשון רכבנו באופניים במסלול המתוכנן, אחרי שראיתי במה מדובר אפשר להגיד שהתחמקתי.. למזלי הייתי קצת חולה ולא הגעתי. הרגשתי שאכזבתי את דליה אבל היא באנרגיות חיוביות אמרה, "לא נורא נרוץ את זה ביחד", בקיצור.. לא ויתרה.א
אבל לאימון השני ריצת שדה של כ- 8.5 ק"מ, הרגשתי קצת יותר מוכנה והחלטתי לתת לזה צ'אנס, והפעם הגעתי, החלטתי לרוץ בקצב שלי ועפ"י היכולת שלי ולראות מה קורה, אמנם רוב הזמן השתרכתי מאחור ואפילו בעליות החדות קצת הלכתי אבל הצלחתי לסיים את הריצה והרגשתי שהפעם "עשיתי את זה"! הצלחתי לסיים אימון ריצה משמעותי וההרגשה נפלאה.א
זה מיד גרם לי לחזור ולקרוא את הספר של הארוקי מורקמי "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה" כדי לקבל השראה והפעם הבנתי קצת יותר על מה הוא מדבר.


דליה מסכמת:

גבע יקרה, את מוכיחה לכל הנשים שחושבות שזה בלתי אפשרי, שרק צריך להעיז

 

עקבו אחרינו

הסטודיו של דליה קולדהם

בואו אלינו

כתובת: פשוש 368 מכבים, מודיעין מ"ר

טלפון: 054-4315166

מייל: dalia@daliastudio.com

            שעות פתיחה:
א-ה: 6:00-22:00 ו: 6:00-16:00

  • Facebook Social Icon
  • Pinterest Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Instagram App Icon

 2017 הסטודיו של דליה קולדהם  ©