המהפך של שנהב ואורלי

 

 

 

מאז שהצטרפו אורלי טרבלסי ושנהב רענן לסטודיו שלנו הן עשו זאת.
מלבד העובדה שהשילו 10 ק"ג בעשרה שבועות הן נכנסו לעולם הספורט, שהיה זר להן לחלוטין. כעת, ניתן לצפות בהן משתתפות בפילאטיס מכשירים, רוכבות על אופניים, כושר קוסטה , עיצוב דליה, ריצה וצעידה עם קלאודיה ברחובותינו.
להשלמת המהפך, ביקשה דליה מאבי אדרי, הספר הכי ידוע במכבים שיעשה מקצה שיפורים. אדרי, כמו מקצוען, שינה את הפריזורה ועיצב מחדש את הכתר שלראשן, המשלים את הגוף החדש. מהפך כבר אמרנו???
הבאנו לכם את המכתבים שכתבו לדליה במלואם, כדי שתתרגשו איתנו. 
בהצלחה לבנות בהמשך דרכן. עוד תראו אותן בדליאתלון הבא ב- 16.5.08!

 

שנהב כותבת:

לדליה קולדהם – האחת והיחידה.
היית לי כראי – ראי ששיקף את מאוויי הכמוסים, שלא העזו לקבל ביטוי.
והנה, היקום הגשים לי את החלום באותו יום שניווט אותי לפגוש אותך, ודרכךלהגשים את חלומי, ובעיקר להכיר ולגלות עוד רבדים בתוכי, ואלה אינם רק הקילוגרמים שנשרו ועוד ישרו, אלא ההתחברות המדהימה לעצמי וליכולותי.
לגלות את נחישותי, את ההתמסרות למען עצמי (לשם שינוי), לגלות פן אחר של אהבה לי, ולדעת, שכנגד כל הסיכויים (כך חשבתי) הכנעתי את העצלות, את התאווה לאוכל ולמתוק, שכביכול באו לפצות על דברים אחרים.
הכנעתי את חוסר האמון בי, הכנעתי את לוח הזמנים הצפוף שלי והפכתי להיות השלטת עליו, כשטובתי הגבוהה דורשת זאת!!! גיליתי שגופי משתף עימי פעולה ונענה לי, כששנינו עובדים במשותף, למען מטרה נעלה. ומאחורי כל זאת, מאחורי שנהב הגאה (ולא היהירה) עומדת את, דליה יקרה, את שהאמנת בי, והכרת מנסיונך את יכולת נצחון הרוח על עצלות ופחד הגוף מעבודה קשה, את נצחון הרוח על חוסר האמונה, את שימשת לי כעוגן והענקת לי בטחון, עודדת אותי כשהיה קשה ונטעת בי את האמונה שגם לי זה יקרה, אך לא מאליו. לפעמים הטשטש מעט הגבול ולא ידעתי אם איני רוצה לאכזב את עצמי או אותך. את הענקית – גירית את המוטיבציה שלי לפעולה, לא עשית לי הנחות ורצית בדיוק כמוני – תוצאות. איך אמרת?   מ ת מ ט י ק ה  פשוטה! 
תבורכי, דליה ענקית, על הדרך שבחרת, ודרכך בחרתי בשלי. איננו נפרדות, והמסע והדרך נמשכים, וכשאנו מאושרות כל מעגלי חיינו מרוויחים. ברכותי לך ביום הולדתך כי מעגלי חייך סביבך יתרחבו בשמחה, באור, בגוף ונפש בריאים ומלאי חיוניות.

שלך, 
אוהבת ומוקירה – 
שנהב רענן.
 

בעלה של אורלי, ששון כותב: 

לדליה, למרות שאנחנו לא מכירים, הרגשתי צורך לכתוב לך.
רציתי להגיד לך תודה. תודה, על שנתת לי אישה חדשה במתנה, אישה שלפני שהכירה אותך ידעה רק עבודה, אוכל ושינה. ומהיום שנרשמה לסטודיו והתחילה לעסוק בספורט, הפכה אורלי להיות אדם אחר, ויחד איתה, כל הבית. מי היה מאמין שאורלי תלך יום יום לסטודיו או תרכב על אופניים?  קשה לי להאמין שאורלי, אחרי שקמה ב-4 בבוקר לא מחפשת לישון בצהרים. בלי לראות את הצוות, הפכתם להיות חלק מהבית.
"דליה אמרה", "מוניק רצתה", "קוסטה לא ויתר לי" ו"יפית שמעבירה פילאטיס הכי הכי". 

תודה לכולכם,
ממני, 
ששון טרבלסי.

 

אורלי כותבת:

"כשהגעתי לבדיקות אצל ד"ר ירום שאלה אותי אחת הפקידות במקום איפה אני הולכת להתאמן, עניתי אצל דליה והיא ענתה – "אוהו, הלכת על הטובה ביותר. אצלה אין חוכמות וכולם מצליחים.למרות שכבר ראיתי את התוצאות של קרלוס , ועל איך שהוא נראה ומרגש, חשבתי לי, איתי זה בטוח לא יעבוד, דליה לא יודעת מי עומדת מולה.
אני שכל שיגרת חיי הייתה עבודה, ארוחת צהריים, לישון ושוב ארוחת ערב - מעולם לא התמדתי בשום תוכנית, ותמיד ניסיתי כל כדור חדש של דיאטה.
הכי לא חשבתי על ספורט, רכיבה על אופניים  וכושר, ואין לי שום ספק, דליה, שאת הצלחת להביא אותי לנקודה שלא אני, ולא הסובבים אותי מאמינים שהגעתי אליה.
לרכיבה על אופניים בשבת, ולאימוני סטודיו בלי סוף באמצע השבוע.
דליה, תודה על ההקשבה לשעות של קיטורים, על ריצה משותפת ורכיבה, ועל זיהוי מצבים, וכשקלטת את נקודת השבירה מיהרת לשלוח לי זריקת עידוד את מיכל.
תודה על שחשפת בפניי עולם חדש ובריא שנותן לי הרגשה טובה ואומץ, לי ולבניי משפחתי.וכמובן שאי אפשר לפסוח על צוות הסטודיו המופלאים והנהדרים.
לקלאודיה שרק איתה אפשר לשרוף 600 קלוריות בהליכה, למוניק על ההקפדה על הנשימות, ועל השיעורים הכיפיים, לקוסטה על הקעור-קמור, וליפית המקסימה שיודעת לפרגן ולהחמיא.דליה, היום לאחר 3 חודשים, אין לי ספק שהגעתי לטובה ביותר.המון תודה לך ולצוות הקסום שלך.

באהבה,
אורלי טרבלסי.