איציק כותב לדליה

דליה
ריצת מרתון לא הייתה אף פעם בחלומות שלי.
אבל דברים משתנים ולפעמים צריך לעדכן את החלומות ( האתגרים ).
היום אחרי שסיימתי את ריצת המרתון "הראשונה" שלי אני מרגיש בריחוף.
זה הזמן גם לעשות סיכום ביניים . 
 
הגעתי לאן שהגעתי הרבה בזכותך.
אני זוכר כאילו זה היה אתמול את האימון הראשון שלי בסטודיו , אמרתי לעצמי מה הם רוצים ממני ,אני איציק סנדלר לוחם בחיל רגלים עשיתי אין סוף מסעות עם פק"ל ועם אלונקה , מבצעים, תחרויות של אסונות טבע ועוד ,מה הם כבר יכולים לשפר לי בכושר?!
אבל הגעתי ונדבקתי בחיידק ,אני שמח להגיד שגם לחברים שמסביב ולביחד יש משקל גדול בכול ההתחברות לחיידק הזה.
כאשר הגעתי למסקנה שהמקום שלך יכול לתרום ,אז היה לי גם פנאי להסתכל מסביב ולראות את התמונה שלך מסיום מרתון ניו-יורק. אני זוכר את הערצה של כולם להישג שלך.
אני יכול לראות את ההישגים והשלבים שבהם ההדבקות בחיידק הייתה גדולה ומה שמעניין שבכל הצמתים הנ"ל לך היה חלק: ריצת 10.000 מטר בת"א , טריאתלון קיסריה , הר-לעמק , חצי מרתון וגם במרתון תל -אביב.
כדי להיות בטוחים שאנחנו עוד נגועים בחיידק צריך לראות את המילים שעידו שולח היום והם כבר מדברים נו על מה ... כן על ההכנות להר ועמק.
 

דליה תודה.
 
תודה נוספת למספר חברים שעזרו ובלעדיהם לא הייתי עושה את המעשה :
קרן    - על הדחיפה והעברת המסר שזה ניתן ואנחנו יכולים לעשות את זה.
לעידו  - על העקשנות במשמעת האימונים ועל הנחישות אתה באמת המנצח האמיתי.
לבני   - על היסודיות  הרצינות והתמיכה.
לדבורה - על השקט והשלווה שהפגנת בכול האימונים ועל האימונים שעשית גם ב 12 בלילה כאשר לא היה לך זמן אחר.
לרוני    - על כך ששידרת שאתה נמצא כאן בטעות בגלל אישתי ושלא  תרוץ , אבל הפתעת את כולם עם הכושר שלך.
למרק - על העקשנות שלך להתאמן גם כאשר קשה ועל האמונה שהחדרת לנו שזה ניתן לביצוע.
אחרון אחרון חביב לאלי - אולי אתה השפוי  שבחבורה ,זה שלא רצת איתנו זה לא אומר שאתה חלק מהחולים, ממתינים לך.
כמו בכל מסמך צבאי  צריך להיות
סיכום :
אני מתפלל בשביל כולנו שנמשיך להתעסק בספורט ובהצבת מטרות וכיבושם.