האם את מגיבה ללחץ בחיפוש אחר חטיפי צ´יפס או עוגיות? אם כן, אינך לבד! למרות שחוקרים עדיין לא יודעים אם מתח משפיע לרעה על היכולת וכוח לבחור במזון הנכון או למעשה מגביר את התאבון, הורדת רמת המתח יכולה לעזור ולמנוע עלייה במשקל.

 

קארול סימונטאצ´י, מומחית לתזונה קלינית והיוצרת של "WINGS" – פיקוח משקל ובריאות הוליסטי, מסבירה את הקשר בין מתח ואכילה ומציעה מספר דרכים להורדת רמת המתח.

 

 

1. הבנת התגובה למתח – כאשר המוח ניצב בפני מצב מלחיץ, הוא משגר אות לבלוטות האדרנלין לשחרר הורמון הנקרא קורטיזול, אשר מפריש גלוקוז וחומצות שומניות לזרם הדם שתפקידם לספק אנרגיה לשרירים. רמות קורטיזול גבוהות גורמות להגברת התאבון ולמאגרי שומן, בדרך כלל באזור הצוואר והבטן.

2. השפעת המתח על אכילה – מתח עלול לגרום להגברת התאבון ולרצון עז למאכלים עשירים בקלוריות ודלים בערכים תזונתיים. למרבה הצער, חוקרים עדיין לא גילו למה "אוכלי-מתח" בוחרים בחירות גרועות במזונם, או למה הם נוטים להימשך לסוגים מסוימים של מזון.

3. אל תדאגי, תשמחי – אז מה ניתן לעשות כדי להוריד את רמת המתח? במקום לחפש מקלט במזון, בצעי פעילות נעימה כלשהי שלא משלבת קלוריות! מסאג´, ביקור אצל חברה, קריאת ספר, סרט טוב או משחק עם הילד, לדוגמא.

4. קחי פיקוד – כאשר את ניצבת בפני מצב מלחיץ, שאלי את עצמך מה את יכולה לעשות כדי למזער את תחושת הלחץ. עדיף לקחת פיקוד על המצב מאשר להיות קורבן שלו. כחלק מהתהליך, גופך יקטין את כמות הקורטיזול שהוא מייצר, דבר שעשוי למזער את ההשפעות הקשות של תהליך שחרור ההורמונים הממושך.

5. אכלי מגוון רחב של מאכלים – שכן מתח משפיע על רמת הסוכר בדם, ולכן חשוב לאכול ארוחות בריאות במשך היום כדי לשמור על רמות סוכר יציבות. "אוכלי-מתח" נוטים להימשך לפחמימות מלאות סוכר, אז אל תשכחי להוסיף את כמויות הפרוטאין והשומן המומלצות לכל ארוחה.

6. אכלי ארוחת בוקר – ארוחת בוקר מאוזנת מספקת לגופך פרוטאין, פחמימות ושומנים ועוזרת לשמור על רמות סוכר מאוזנות לאורך כל היום, דבר שמקטין את הצורך לסוכרייה או למשקה קל.

7. חדשי את מלאי הויטמינים והמינרליים – מתח גורם לגוף "לשרוף" יותר ויטמינים ומינרלים, במיוחד ויטמין B מורכב, מגנזיום ואבץ. חומרים מזינים אלה דרושים לצורך איזון רמת הסוכר בדם. כשרמותיהם צונחות, רמת המתח עולה. בנוסף, בלוטות האדרנלין דורשות כמות גדולה יותר של ויטמין C וחומצות פנטוטניאיות (אחד המרכיבים של ויטמין B מורכב) במצב לחוץ. כדי לאזן דרישות אלה, אכלי ירקות ופירות טריים באופן קבוע.

8. פעילות גופנית – אימון ברמה בינונית יכול להקטין את כמות הקורטיזול שהגוף מייצר במצבי לחץ. מספר מחקרים הוכיחו שפעילות גופנית מעלה את מצב הרוח, מקטינה את כמות הלחץ, משפרת את ההערכה העצמית של האדם, ו"מתכנתת" את המוח לאופטימיות במקום פסימיות. עסקי בפעילות אירובית ואנאירובית באופן קבוע, אך לא בהגזמה. שחרור הלחצים באמצעות פעילות גופנית מוגזמת רק יגביר את כמויות הקורטיזול שמפיק הגוף.

9. הימנעי מדיאטות – אל תשללי מגופך קבוצת מזון מסוימת, במיוחד בתקופות לחוצות. דיאטות עשירות בפרוטאין ונטולות פחמימות לא מספקות מספיק אנרגיה כדי להעלות את רמות האנרגיה הנמוכות. לעומתן, דיאטות עשירות בפחמימות ונטולות פרוטאינים לא מסוגלות לספק את כמויות האנרגיה הדרושות לתפקוד תקין של הלב או השרירים ועלולות לגרום לפגיעה בשרירים. במקום אלה, בחרי בדיאטה מאוזנת היטב, עשירה במאכלים טבעיים, אשר תספק את הרכיבים עבור סינטיזת פרוטאין ותספק כמות אנרגיה מספקת.

10. הרבה מנוחה – חוסר שינה משפיע על רמות הסוכר בדם, מגדיל את כמות הקורטיזול שמייצר הגוף ומקטין את כמות הלפטין (הורמון שמסמל תחושת שובע). לכי לישון כל לילה קצת יותר מוקדם מכרגיל בתקופות עמוסות והשתדלי להגיע לשמונה שעות שינה בלילה.