המסע שלי
בגיל 8 גיליתי חוזקה שיש בה ריפוי, נבחרתי לעמוד כל בוקר מול בית הספר היסודי שלי ״רמת חן״ ולהדגים לפני כל ילדי בית הספר והמורים התעמלות בוקר.
העמידו אותי לבד על הבמה, אני זוכרת את האדרנלין של ההופעה הראשונה, את הזיעה הקרה והפרפרים בבטן ואז זה מתחיל, אני עושה תרגילים ומאות תלמידים, צוות המורים ומנהל בית הספר המפחיד, מר שולמן, עושים בדיוק מה שאני עושה. אחרי 10 דקות של תנועה, כולם נרגעים, כולם מאוחדים, וכך פתחנו יום חדש, יום נקי.
כבר אז ביקשתי מהמורה שלי לבלט להפוך אותי למורה כמוה. למדתי כל תחום של מחול, תנועה, את כל ענפי הספורט במרחב הפתוח. התמחיתי בהוראת היוגה וכל אלה הפכו לזהות שלי. זה מי שאני, מורה ומאמנת החיה את עבודתה בתחושה של יעוד - ללמד כמה שיותר אנשים לחיות חיים שבהם דרך הקשר של גוף נפש אפשר להקל על הסבל והכאב. לחיות חיים מאושרים וחופשיים באמת.
הגוף נפש הוא הכלי שלי להיכנס לעולם הפנימי, ברגע שגיליתי אותו כל מה שרציתי לעשות הוא להפיץ אותו.
גדלתי כבת יחידה לעולים מארגנטינה, חצי בוהמיים משנות החמישים של תל אביב, אבי היה צייר וצלם מיושבי "כסית״, אמי כימאית ורוקחת, אשת אשכולות, בהחלט אנשים לא שגרתיים. אני הייתי מרכז חייהם, אהבתם הגדולה. אני חלמתי לרקוד והם היו שם להגשים חלום. יש האומרים שאהבה ללא תנאי בילדות נותנת לך ביטחון לעשות מה שאתה רוצה עם חייך ללא פחד מכשלון. ואכן כך אני, חיה ללא פחד.
בגיל 24 הכרתי את ריצ’רד, אנגלי בחופשה באילת, התאהבנו על החוף ואני אורזת את חפצי, את עולמי, את הורי הבודדים ונוסעת לגור באנגליה, קובעת פגישה עם מנהל הבנק ומבקשת הלוואה לקנות בית עתיק ולהפוך אותו לבית ספר לאומניות הבמה והמחול ולתדהמתי מקבלת את ההלוואה, ופותחת את הסטודיו של דליה בדרום לונדון. שלושת בני נולדים שם, פותחת גנון בסטודיו וכך הם גדלים לצידי, הם תמיד היו ונשארו בקרבתי, לומדים ותומכים בדרך שלי. אני מנהלת את המקום הנפלא הזה באנגליה 13 שנות חיים.
חוזרת לארץ לשנה לטפל באבי החולה, מתאהבת בארץ ממבט חדש, נשארת, פותחת את הסטודיו של דליה בביתי במכבים והופכת את כל ביתי למקום של חיבור, ריפוי והעצמה דרך הספורט, הטבע ויוגה.
יותר מ-35 שנה אני קמה ב5:15 בבוקר, פותחת את דלתות הסטודיו שלי, פותחת את ליבי וביתי, אתם נכנסים חצי ישנים ואנחנו מתחילים יום חדש, יום נקי, יום מאושר.
העוצמה הזאת של חיבור גוף, נפש ונשמה מלווה אותי בכל הפרקים של חיי וכך שזור סיפור חיי בקשר שלי לספורט, מחול, תנועה ויוגה. העוצמה הזאת יוצרת קהילה של אנשים שנותנת, מפרגנת ותומכת אחד בשני, יוצרת אנרגיה שמאפשרת הגשמה אישית ללא מורא ופחד, מרפאה חולים ומבריאה נפשות. בכל פרק מחיי, בכל משבר שעברתי, פיזי ונפשי, התרופה שלי הייתה דרך הגוף.
לא חשבתי שיש משהו כמו ״השיטה של דליה״. האמנתי שאני עושה את עבודתי אינטואיטיבית, לכל אדם שמגיע אני בונה תוכנית אישית מיוחדת, והנה בא בני הצעיר, ג׳ואל, שעבד איתי מאז שהיה נער, והראה לי שיש סדר ומבנה בעבודה שלי. אחרי הגיוס שלו ובזמן שעבד איתי לחסוך כסף וללמוד למבחני הכניסה לבית הספר לרפואה הוא ראיין אותי, שאל שאלות וכתב לי כמתנת פרידה לדרכו כרופא את הספר ״השיטה של אמא״. היום ג'ואל חוקר את עבודתי במסגרת לימודי הרפואה.
כשקראתי את "השיטה של אמא", הבנתי שהניסיון של יותר מ-30 שנה בסטודיו לאימון אישי, וניסיון החיים שלי, בנו תוכנית שעובדת, מעצימה ומביאה ריפוי. את העקרונות של התוכנית, בשילוב עם סיפורים מחיי האישיים וסיפורי הגיבורים שלי, המתאמנים שלי, אני רוצה לחלוק אתכם במטרה לתת לכם את המתנה האמיתית, שאין לה תחליף.
גם אם לכל אחד מכם יש את השיטה האישית שלו להתמודד עם עומסי החיים ועם הבעיטות שמקבלים על הדרך.
אין אדם שיכול לברוח מהכלי שבו הוא חי, שזה הגוף נפש שלו. רק כשאדם חי בשלום בתוך הכלי שבו הוא חי, יוכל השלום לשכון בחייו, יהיה לו מקום להכיל את עצמו, את הוריו, את האנשים שהוא אוהב, את אלו שפגעו בו. רק אז, כשיש חיבור בתוכו, הוא יוכל לצאת לאור, להרגיש חי באמת.
אני מאמינה שהמילה מאמנת באה מהמילה אמונה.
רק אם אתה מאמין בי ובדרך, ואם אני מאמינה בך, הריפוי יתרחש.
מוכנים להאמין בי?
אחרי מרתון ניו-יורק עם קתרין גולדבלט 2001