סיפורה של נעמי גריינדיגר
ביולי 2021 הגעתי לשיחת היכרות עם דליה.
כשהציגה בפני את התוכנית השנתית של הסטודיו עיני צדו מיד את ״זמן מדבר״, זה היה משהו שרציתי לעשות כמה פעמים בחיי, והחיים זימנו לי לעבור את החוויה איתכן שליחות מופלאות. כשהגיע הזמן הודעתי בעבודה שאני ביומיים מלאים של חופש. לא לעבוד לפני ולא אחרי! פה התחילה ההתמסרות שלי לעצמי ולדליה. מאוד התרגשתי לפני תוך כדי ואחרי. בתי אמרה לי: "אמא קחי משאף, אולי יהיה לך התקף״ אמרתי שאני לא לוקחת כלום אני יודעת שאהיה שם בטוב שיהיה לי הרבה אוויר.
מסרתי את הנייד מעט בחשש, אבל התמסרתי לרעיון שהתברר כאדיר. בלי הודעות, בלי חדשות, התנתקות מוחלטת, אפילו שרציתי לדעת מה עם אבא שעבר באותו יום בדיקה חשובה החלטתי שאני מוותרת ומתאפקת.
המקום מדהים ביופיו, הזריחה בחמישי בבוקר פתחה לי את הלב מילאה אותי, האווירה, תרגול היוגה, המילים של דליה שחודרות עמוק ללב ולגוף מעוררות מחשבה והסתכלות פנימה וגורמות לי לשינוי, להבנה ולדרך להסתכל אחרת על החיים. המגע של דליה ובמהלך האימון כל כך ממלא ומרגיע. הנושא של הסדנה במדבר היה סאוצ׳ה-נקיון, וזו התובנה שלקחתי מהסדנה לחיי, לנקות מתוכי את מה שמעכב אותי, להתחיל לקבל יותר את עצמי ולא להאשים את עצמי על דברים שעשיתי או לא עשיתי. במדבר, האווירה שבינינו היתה לי כל כך נעימה, מופלאה ומחבקת והאוכל של נדב השף,הרגשתי שנעשה באהבה. שיחת הסיכום של הסדנה בה פתחנו את הלב, הקשבנו וחיבקנו, שיקפה לי בכמה אנשים את דליה האהובה נוגעת ואיזה שינוי את מחוללת בנו ובי. אני בסנטושה, בהכרת תודה מוחלטת ואני רק בתחילת הדרך, תחילת המסע שלי.
חיבוק חזק מעומק הלב
אוהבת, נעמי
