רותי כותבת:
איך היוגה תומכת בי בחיי היום יום? סיפור מהחיים על אמא ובת מאת רותי יצחקי.
עמדה בפניי השנה דילמה לא פשוטה, אמא שלי אשה מבוגרת בת 93, שהפער בין היכולת המנטלית שלה ליכולת הפיזית הוא גדול מאוד.
היא אינה יכולה להשאר לבד בביתה,לא רוצה מטפלת, ומצד שני לא מוכנה לעזוב את ביתה ולצאת לדיור מוגן. לי היה ברור שחייבים בשינוי רק איך עושים זאת בלי לפגוע באמא?
העבודה שלי עם עצמי ועם הגוף שלי על מזרון היוגה עזרה לי לפתח חוזק וגמישות, עזרה לי להגיע לרגיעה ולהתבוננות פנימית, נתנה לי יכולת לבטא דברים באומץ מול עצמי ומול אחרים.
התרגול ביוגה סייע לי הרבה בהפחתת חרדות. הבנתי שאותם היכולות שפיתחתי על מזרון היוגה הם בדיוק אותם אלמנטים שעוזרים לי גם מחוץ למזרון.
מצאתי את הזמן לחפש ולמצוא מקום מתאים לאמא שלי, בהמון רגישות וחמלה, אך יחד עם זאת באומץ ונחישות ובצורה ברורה וממוקדת יכולתי לעמוד מולה.
היום היא נמצאת בבית סיעודי קיבוצי שמתאים לה ולאורח חייה, היא מתאקלמת ואני בטוחה שיגיע היום בו היא תגיד לי תודה.
דליה כותבת:
תודה רותי על הפתיחות לשתף אותנו בדלמות בחיים האמיתיים ובחוזק והאמת שהיוגה נותנת לך במציאת הדרך הנכונה.
