• Dalia Coldham

אהימסה-אי אלימות


אהימסה- ניתן לתרגם את המושג כאי פגיעה או ליתר דיוק "אי רצון לפגיעה".

אהימסה היא הערך הראשון מתוך היאמות או כללי המוסר הראשוניים והיא נלמדת מתוך הראג'ה יוגה- יוגה של ערכים (ראג'ה= מלך), העם מונחה על ידי ערכיו של המלך ולכן ראג'ה יוגה היא היוגה העוסקת בערכים שלנו)

אומרת לנו המוסרת שה"יאמה" היא משהו שקשור למצבו של האדם בכלל ולכן אינה תלויה בשום דבר. על הערך הראשון- אהימסה- אומרת המסורת: תסתכלו על הערך שאדם מחזיק בחייו -הערך הזה של אהימסה או אי פגיעה, אינו קשור לשיוך חברתי או נסיבות. כולנו מכירים את זה שבמצבים מסוימים אם חייך נמצאים במצב של מצוקה ואין ברירה אז דברים מותרים, כלומרהפגיעה מותרת, ובנסיבות אחרות אנחנו מכירים תנאים מקלים שמשחררים את הערך הזה.

כנראה שאהימסה היא משהו שונה ממה שחשבנו שהוא פגיעה, כלומר זה לא באותה קטגוריה של פעילות של אלימות ופגיעה. אהימסה מתייחסת למשהו אחר- מדובר במשהו שאינו שייך לקטגוריות הרגילות שאנחנו נמצאים בהן.

הרעיון של אהימסה אומר שהיא ללא תנאים, כמו אהבה, מצב תודעתי שאין בו תנאים, משהו שקורה לך.

אם מתבוננים בנושא הזה של אהימסה, עולה פרדוקס מעט ציני ביחס לזה הייתה דמות שהערך הזה הנחה אותה בחייה- ראש ממשלת הודו מהטמה גנדי וזה היה הערך שהחזיק בחייו.מהטמה גנדי אמר שהרעיון שמנחה אות בחיים הוא הרעיון של אי פגיעה- זו היוגה שלי, האמונה שלי, הדת שלי, ואנחנו יודעים את סופו של הסיפור שלו (הוא נרצח על ידי בני עמו).

אומרת לנו סוטרה מספר 35 "מי שנמצא במצב תודעתי של אהימסה, או אי פגיעה, אין עוינות סביבו, הוא לא חווה עוינות בתוך חייו"- דברים לא באים לבטל אותו או להקטין או לצמצם אותו ובוודאי לא לפגוע בו ולהזיק לו. אדם הנמצא במצב תודעתי של אי פגיעה, אהימסה, יש רק שלום סביבו, איזה מין כוח מיסטי כזה שאיפה שאתה נמצא יש שלום. ומה קרה למהטמה גנדי? לא רק שחווה עוינות, רצחו אותו בעקבות הערך שהחזיק. יש כאן אמירה ששמה אותנו קצת באי נוחות- כנראה שמדובר במצב תודעתי אחר, גבוה. לכן אולי עדיף להשתמש בביטוי ראשוני בנוגע לאהימסה- אולי עלינו לומר שאהימסה היא אי רצון לפגיעה. כלומר , שאם מופיעה בך חוויה של עוינות כלפי מישהו, לא חשוב אם אתה מקיים אותה או לא, עצם זה שהיא הופיעה משמע שהיה כאן מבנה פנימי שיצר את התנאים ואלו הבשילו כדי שתהיה פגיעה. נאמר שחוויתי חוויה של עוינות כלפי מישהו כלפי בעל חיים או אדם, אבל נאמר שלא מימשתי את זה. מרגע שאני מזהה בתוכי חוויה של עוינות אומרת לנו המסורת שאני כבר נמצא במצב של פגיעה. במצב של אהימסה העוינות כלל לא אמורה לעלות בתוכי. למה עולה בתוכנו חוויה של אלימות? כיוון שיש שם מבנה שיכול החזיק אותה.

חוויתם פעם אלימות כלפי עצמכם ?אפילו החוויה של "אני לא רוצה את זה, אני רוצה משהו אחר" היא חוויה של עוינות מסוימת כלפי עצמנו.

הנקודה היא שבאהימסה אין עוינות בכלל בסביבה- איזה מצב מיסטי כזה של שלום. כשאנחנו עוינים כלפי עצמנו או לא מרוצים מדבר, אנחנו מוצאים את עצמנו במצב עניינים של אי שקט- אם נבדוק עמוק פנימה נראה שיש כבר מבנה, כלומר היה מה שמשך אנרגיה כזו.

אם לוקחים את מושג אהימסה למקום הזה עולה האפשרות שאולי מהטמה גנדי לא הגיע עם שלום, אנחנו לא יודעים או שופטים, אלא רק מנסים להבין את האמירה של הסוטרה. האמירה של הסוטרה אומרת שכשאדם נמצא במצב תודעתי של אהימסה, משמע שאין בו רצון לפגיעה, אי אפשר להכניס לתוכו את ה"חומר" הזה שיגרום לנזק, לפגיעה, זה לא יכול לעבור דרכו כי יש רק שלום סביבו, החוויה הזו היא אמירה מאוד חזקה שיש להדגיש כדי להבין את הראג'ה יוגה.

אפשר לראות שמסורות בודהיסטיות אימצו את הרעיון של אהימסה בכך שלמשל הבודהיזם הטיבטי המתנגד לנשק מול הכובש וכו'. למרות זאת אנחנו מוצאים המון כאב המום ,פגיעה, המון בלבול, המון רעש, מצוקה בכל הרמות.

כשאנחנו נמצאים במצב תודעתי של אהימסה לא תתרחש פגיעה- למשל אם נלך ותעבור מולנו נמלה לא נדרוך עליה כיוון שאנחנו במצב תודעתי של אהימסה. באחד הסיפורים אומר רמה קרישנה שהוא רואה מוסלמי צועק "אללה אכבר!" ואומר לו למה אתה כל כך צועק? אתה חושב שאל שנמצא בכל -דבר לא מקשיב אפילו לצליל שקורה בברכיים של הנמלה כשהיא הולכת? מדובר בנוכחות מאוד רחבה שלא רק שנראה את הנמלה אלא נראה גם את הברכיים שלה.

על מנת להבין את האהימסה עלינו להבין שזה לא רק אי פגיעה ברמת הפעולה, ברמת המחשבה, זה לא עיסוק בקוגניציה אלא זה עיסוק במטה של החיים עצמם בכלל, זה לעסוק בשאלות המאוד מאוד גדולות ששואלות איך זה בכלל מתחיל?

ההתחלה היא איזושהו מהלך של מנגנון פנימי שיוצר אני- כאן אהימסה מתחילה. כלומר האלימות היא לא רק האלימות הנראית והאלימות המילולית והפגיעה. לומר "אני" זו כבר פגיעה. בתהליך של יצירת האני יצרנו את האחר. כלומר שהפגיעה עצמה היא מהלך מאוד עמוק פנימה, היא מהלך שהוא תוצאה של זהות ושל הזדהות עם ישות מסוימת. האם יכולנו לתפקד ביומיום בלי הזדהות עם הישות הזאת? סביר להניח שכן, זו אופציה שקיימת ואפילו יש שיחמירו ויאמרו שדווקא בגלל ההזדהות אין לנו תפקוד נכון.

תבדקו את זה ביומיום, תבחנו שאיפה שאתם מזדהים מאוד גם התפקוד לא עובד, דברים לא עובדים, אין פונקציה -היא לא עובדת טוב. יש הפעלה של הרבה הרבה כוח כדי לקדם את האינטרסים של הדמות עצמה.

כלומר שאהימסה מרחיבה את עצמה למקורות ולמקומות מאוד מאוד שונים, אהימסה לוקחת אותנו למסע הרבה יותר גדול מעולם שמתנהל לו בהתאם לקודים של טוב ורע, של חושך ואור, של כל ההבחנות המאוד שליליות שהן חיוביות בבסיס ואפשר לדון בהן או לכתוב עליהן בעיתון, אבל בפנים יש שם משהו הרבה יותר גדול ואחר לגמרי.

אהימסה היא מצב תודעתי מסוים. הסוטרה מבהירה לנו ואומרת שמדובר בדבר שאינו תלוי לא בנסיבות, לא בתנאים, לא בלידה המסוימת לא בשום דבר.

אם זה לא תלוי בשום דבר מה זה יכול להיות? רק משהו שאינו נמצא בתוך גבולות האני, או בשפה אחרת איפה שיש אגו, אני, כבר יש כוח. כבר יש אלימות. כדי להיות משוחררים מממד כזה אנחנו צריכים להיות משוחררים מהדמות שיוצרת את זה, מדובר במהלך הרבה יותר עמוק פנימה.



14 views
עקבו אחרינו

הסטודיו של דליה קולדהם

בואו אלינו

כתובת: פשוש 368 מכבים, מודיעין מ"ר

טלפון: 054-4615166

מייל: dalia@daliastudio.com

            שעות פתיחה:
א-ה: 6:00-22:00 ו: 6:00-16:00

  • Facebook Social Icon
  • Pinterest Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Instagram App Icon

 2017 הסטודיו של דליה קולדהם  ©