כמו תמיד כבר בינואר אני מתעניינת אצל דליה והמתאמנים מתי יוצא מרוץ ירושלים השנה מאד חשוב לי לברר אם אני פנויה בדיוק בתאריך שמתקיים המרוץ! כן, ה-9 למרץ יום שישי בסדר גמור אני פנויה! אתחייב וארשם! איכשהו תמיד ההרשמה המוקדמת ״בורחת לי מהידיים״ מתפספסת. טוב נו מה כבר ההבדל אז ארשם ב 30-40 ש״ח יותר לא נורא. ההרשמה עד יום שני ה-6 למרץ בחצות! שומרת לי על הדסקטופ את הלינק להרשמה שיהיה קל! ו- אופסססס, לא ברור איך התפספס לי ההרשמה נסגרה! לא הספקנו. טלפון לדליה כמו בכל שנה כמו בכל מרוץ, ״אם מישהו קנה ערכה ולא יצליח להגיע אשמח לרכוש את שלו" דליה תמיד מוצאת עבורי ערכה פנויה! להערכתי כבר שנים היא קונה לי ערכה, ורושמת בה שם בדוי, ממציאה שם אחר כל פעם בוודאי, בכל זאת 20 שנות היכרות לא הולכות ברגל! ״יש לך ערכה!״ היא מודיעה לי. כל שנה אני רצה בשם אחר: גל/חנה/רינה/משה/ניר/גיא/ג׳ואל, כבר לא מעט פעמים, מגוון גילאים, בשני המינים, רגילה כבר שנים לרוץ בזהות בדויה!!
תודה דליה ! ״מה עם גידי?״ אני שואלת. חבל, הוא גם ישמח מאד להצטרף חלק מהמסלול וודאי ילך, אולי ירוץ חלק מהירידות, יש מצב גם שאולי ייקח מונית אם יבוא לו. בכל מקרה גם הוא מאד אוהב את המרוץ בירושלים, הוא רגיל לעצור באמצע המסלול ולשתות אספרסו ולהתלוצץ עם חבריו מ ״חומוס פינתי״ מאד ישמח להצטרף ! יש לך אולי עוד ערכה עבורו?״ ״אין בעיה״ עונה דליה. כן, בעצם מה חשבתי?? היא, כאדם פנוי נוסעת לירושלים לאסוף את הערכות שלה (ושל כל עם ישראל) בלי בעיה, אם רק אשלח לה בווסטאפ רישיון נהיגה של גידי, היא תרכוש לו בשמחה ערכה למרתון ירושלים באקספו! יופי! החלק הקשה מאחורינו, יש 2 ערכות ריצה למרוץ ירושלים 9.3.18 מהמם!!! כדי לא לאחר, החלטנו השנה ,גידי ואני, לישון בירושלים כבר ערב קודם. חבל על הלחץ בבוקר, הפקקים מתל אביב. נתארח לנו בכייף כבר מיום חמישי נראה את המשפחה ונעשה לנו סופ״ש כייפי בירושלים!
07:00 - בוקר יום שישי, ישנים לנו בכיף!
07:30 - הודעה ראשונה מדליה, מאין נרצה לקחת את הערכות? שאלה לגיטימית לא? ואנחנו פשוט עדיין ישנים
08:00 - בבוקר ודליה, מתקשרת ואני- היפיפייה הנרדמת, מקיצה לי משנת היופי ואומרת לדליה שניפגש כבר באוהל של קפה טורקי שתיקח עמה עבורנו את הערכות לשם, נגיע לקפה: נסיכים עד הסוף!
09:00 - טלפון מדליה "תיכף מתחיל המירוץ ואתם? היכן?״ כבר חונים! כן טוב שנשארנו לישון בירושלים.
דליה והרצים כבר בעמדת הזינוק גידי וענת כרגיל, כמו תמיד לא חשוב אם רצים בתל אביב ליד הבית, במכבים או בירושלים ליד ה... אנחנו רצים! עוד לפני שהתחיל המרוץ, מהחנייה 2 ק"מ עד לעמדת הזינוק! הערכות שדליה רכשה עבורנו כבר עברו תחנה, והן מחכות לנו בקופה של ניובאלנס! חונים, רצים, מתלבשים תוך כדי הריצה, מחברים את השבב ואת סיכות הביטחון ומתארגנים בנשיפה והגענו!!! 9 ,8 ,7 ,6 ,5 קורא הכרוז ! ואפילו פוגשים את דליה והמתאמנים, ומצטלמים ומחייכים ומספיקים להעלות לפייסבוק, שוויצרים שכמונו! כמו תמיד! פשוט רצים לנו בנונשאלנטיות את מרוץ ירושלים! מסלול מ ש ג ע!! הכי יפה בארץ אם לא בעולם! ירושלים כל כך יפה בכל צבעיה וגווניה, עם האנשים המיוחדים שלה ושל כל המדינה, מסלול מרגש עד דמעות, הכותל, העיר העתיקה, הנוף הירושלמי, הסינמטק, ארץ ישראל היפה על מתנדביה, הנכים חבריהם שרצים לצד כסאות הגלגלים, המבוגרים, שבוודאי חלקם עברו את גיל 80 וגם 90, נגנים ומוסיקה, ליצנים ולוליינים צבעוניים לכל אורך הדרך. משפחות שלמות, חיילים וחיילות שרצים לזכרם של חבריהם, נשים למען המלחמה בסרטן, מגוון של חולצות שמספרות סיפורים, שאומרות הכל! וואו כמה שאני אוהבת לרוץ את המרוץ הזה! בזאת מתחייבת לרוץ גם בשנה הבא עם גידי בעלי לצידי! דליה אהובתי - מאמנת של חיי! ת ו ד ה
