• Dalia Coldham

הגוף לפי מסורת היוגה


בתרבות המערב, אנו שמים לב שהגישה אל הגוף היא כמו של בגד שאנחנו שמים עלינו, ואילו בתרבות המזרח הגוף נחשב לכלי שמכיל את הרוח.

היוגי במזרח נקרא רישי, פירושו הרואה. העיר רישיקש בהודו הוא המקום של הרואים.

היוגה מדברת על כך שעצם הראיה עצמה משנה את המציאות.

המבט של היוגי נקרא פריטיהארה, היוגי לא רואה ישות מסוימת, אלא יש לו מבט שחודר אל מעבר, אל הנפש. המבט הוא מבט מההיקף, מבט משוחרר.

למשל אם נתייחס למבט של כעס, במבט יש להט נורא, קשה לנו להסתכל בעיניים של מישהו שכועס. לפעמים מבט חודרני או אינטימי מאדם זר יכולה להביך אותנו, היא לא מתאימה לנו. לכן היוגי הוא בתשומת לב רבה שמבטו יהיה בפריטיהארה שהוא בתשומת לב למה שראיה קולטת מעבר למה שהעיניים רואות במבט "הרגיל".

כדי לטהר את המבט, היוגי מתרגל מבט לשמיים מבט אל התכלת, אל המפגש של העיניים עם האור, התרגול הפנימי הוא שחרור הראיה מהראיה.

מתוך ההבנה שהגוף הוא כלי של הרוח אנו מבינים שהרוח מצאה לה כלי טוב בגוף האנושי שהיא מעצבת את הגוף כהתאמה מושלמת אליו ומתוך הבנה זו משתנה היחס אל הגוף, הגוף אינו רק הגוף הפיזי אלא על תדר שבו כל תנועה היא אין סופית.

ולכן אנחנו משתמשים בגוף, בתרגול האסנות (התנוחות) ככלי לעבודה עם הרוח.

הגוף עצמו מכיל את כל הספקטרום של התחושות והרגשות שלנו, הכעסים ורגשות האשמה, תחושות העונג והסבל.

במקום שהגוף פוגש את הרוח אין שום חיכוך אנחנו אחד עם הרוח, אנחנו ביוגה. כשהגוף שלנו הופך לרוח בתדר מסוים אנו חווים צלילות (סטוויות בסנסקריט).

היחס שלנו אל הגוף משתנה שאנחנו מתייחסים אליו ככלי שהנפש שלנו יושבת בו. ההתייחסות השונה שלנו אל הגוף בהבנה שהגוף הוא הביטוי, הכלי עבור הרוח. הופך את המפגש שלי אתו למשמעותי. כל דבר שאני אוכל הופך להיות חלק מהגוף נפש שלי ולכן תשומת הלב שלי אל המזון שאני אוכל משתנה.

כל מפגש שלי עם חבר, בן משפחה, עמית בעבודה הופך להיות מקום לצמיחה אישית, איך אני

שאני קורא ומה שאני שומע עובר סינון.

אני בתשומת לב רבה יותר לראיה שלי, לדיבור שלי, לכוח הראיה שלי, ולאנרגיה שהוא מייצר.

אני חוזר להסתכל דרך המבט של הפריטיהארה, החושים שלי חוזרים לצורת המקום הטהורה שלהם, בלי הסברים והצדקות ובלי להשתנות על ידי ניסיון חיים, להישאר בתמימות.

אני נותן לראיה שלי לראות בלי שהיא לוקחת אנרגיה מאותו אדם עליו אני מסתכל, אני יכול להסתכל באדם ללא רעש, אני מגיע לאחדות.

הכוח של היוגי (הרישי), הרואה, הוא להיות כל הזמן בפריטיהארה.

לראות שהגוף הוא הנפש, שהעיניים שלי עוברות תהליך של צלילות,

הכוח של היוגי הוא הראיה של מעבר לראיה.

היוגה בהשוואה לבודהיזם מתייחסת אחרת אל החיים, הבודהיזם מתייחס אל ההתנזרות כערך עליון והיוגה מתייחסת להכנסת חיי היום יום כערך העליון, לכן ביוגה אין ניתוק מחיי היום יום עלינו לחוות את החיים ומתוכם ליצור חיים רוחניים. היופי שביוגה היא הכנסת שינוי המבט לתוך חיי היום יום בלי צורך לנסוע להימלאיה ולהתנתק מהחיים, לחיות בצלילות ובשקט פנימי בתוך חיי היום יום.

בחיי היום יום אנחנו אוהבים להסתכל על הגוף, להצטלם, להסתכל במראה אנו מזדהים עם צורת הגוף המסוימת שלנו כנראה שאנו מבינים שיש בגוף משהו מהנסתר, משהו שהמראה לא מראה, שהנפש מתגלה בכל פרט בגוף, שהגוף שלנו הוא הביטוי של הרוח,

שהאדם הוא ישות נסתרת שהגוף מגופף עליה, מסתיר אותה כמו תריס שמסתיר את חיי הרוח.


#יוגה #גוף #מילוןיוגה #מודיעין #מודיעיןמכביםרעות #נפש #חייםבריאים #אימוןאישי #מאמנתאישית #שינוי

עקבו אחרינו

הסטודיו של דליה קולדהם

בואו אלינו

כתובת: פשוש 368 מכבים, מודיעין מ"ר

טלפון: 054-4315166

מייל: dalia@daliastudio.com

            שעות פתיחה:
א-ה: 6:00-22:00 ו: 6:00-16:00

  • Facebook Social Icon
  • Pinterest Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Instagram App Icon

 2017 הסטודיו של דליה קולדהם  ©