בפרסומת למסע  היה רשום כי מדובר מסלול, כ-68 ק"מ, בכביש סגור עם לווי משטרה  מעגלי – אתגרי מחוף בצת עבור רוכבים מקצועיים וחובבים מיומנים מגיל 16 ומעלה

בימים אלו, כאשר יכול להיות מסוכן לרכב בכבישים בארץ – אפילו בשבת בבוקר מוקדם,  יש לנצל כל הזדמנות לרכב  בכביש סגור – במיוחד כאשר מדובר באזור כה יפה
 חוץ מזה, מאחר וכבר רכבתי בעבר 68 ק"מ ויותר, אני קצת מעל גיל 16 ואפשר להגיד " רוכבת חובבת ומיומנת",  חשבתי שזה נשמע לי דבר טוב לעשות בשבת – שונה מהמסלולים הרגילים שאנו רוכבים כמעט כל שבוע    How hard can it be?  שאלתי את עצמי
 השתכנעתי כאשר קראתי כי רוכבים איטיים יכולים לעלות על אוטובוס מאסף אשר יביאם לאגם מונפורט ומשם יש ירידה כל הדרך חזרה לחוף בצת.  נשמע לי
  "A piece of cake !!"
הצלחתי לשכנע חברה שלי , וונדי, להצטרף אלי ( יצוין כי יתר חבריי לרכיבה כנראה ידעו יותר טוב ממני מה מצופה ולא הסכימו לבוא – אפילו עזרא וויתר בסוף!!!) 
הבטחתי לוונדי שמדובר ברכיבה "נעימה" ביום יפה עם נוף מדהים - וכך היה.  זאת ועוד !!
הגענו לחוף בצת מוקדם – קצת לפני השעה 08:00 כאשר המסע אמור להתחיל בשעה 09:30.  היינו בין הראשונים להגיע – לשם שינוי !  חיכינו עד השעה 09:30 כאשר הצטרפו אלינו מספר רב של קבוצות רוכבים בקו הזינוק, אשר מהחולצות המשותפות נראו מאד מקצועיים ומיומנים.  אבל היו עוד הרבה אחרים בדיוק כמונו אשר הגיעו בשביל היום היפה והחוויה הכיפית
רק בשעה 09:30 הגיעה  קבוצת   Saxo Bank  יחד עם האלוף קונטדור. למרות שלא יכולנו לזוז מרוב הרוכבים,  הרבה חברה רצו לאוטובוס כדי לצלם את הכוכב.  כאילו הגיעו ה- ביטלס !!   כמובן, הקבוצה, אשר היתה צריכה לרדת מהאוטובוס ולסדר את האופניים שלהם, לא יכלו לזוז מרוב אנשים.  רק כאשר הודיעו ברמקול כי יפסלו כל מי שלא זז מהאוטובוס,  הסכימו לתת להם קצת מקום והם איך שהוא הגיעו לבמה ולאחר מכן לקו הזינוק – כמובן אחרי שצילמו כמה  תמונות עם המארגנים, ראש העיר וכו/ – ועוד בחור, בסביבות הגיל 45+,  אשר הצליח להכניס את עצמו ולעמוד ליד קונטדור בזמן שחברו צילם תמונה – הוא היה נרגש כמו ילד שהצליח להצטלם עם כוכב הרוק  האהוב שלו .  כאשר ראיתי את זה, אמרתי לוונדי שכדאי לנו לרכב אחד ליד השני כדי שאחת יכולה לצלם את השנייה ליד קונטדור
-  in the event that the opportunity should present itself   !!!!! 
ברור שאחרי תחילת המסע לא התקרבנו כלל לאף רוכב הלובש חולצה  Saxo Bank   יצאנו לדרך בסביבות השעה 10:00
יום יפה, הנופים מקסימים של הגליל המערבי
כבר אחרי שלומי התחלתי לראות רוכבים פה ושם אשר ירדו והלכו ברגל בעליות
אבל הרגשתי טוב, חזקה.  רכבתי לא במהירות גבוהה אבל עברתי הרבה רוכבים אחרים
ואז עוד עליה. ועוד עליה. ועוד אחת שממשיכה וממשיכה
עליות קשות ביותר.
מי ידע שיש כל כך הרבה עליות בהרי הגליל המערבי ??!!
ניסיתי לעצור ולצלם את הנופים המדהימים – אבל כל פעם שעצרתי, רכב מלווה התקרב ואמר שאני צריכה "להזדרז לסגור את הפער". 
ופעם הנהג הוסיף "  מאמל/ה , את נהדרת, כל הכבוד !!!".  מאמל/ה !!! ??  מאמל/ה ????!!!!
אבל המשכתי.
 גיליתי שיטה חדשה בעליות הכי קשות – Zigzags
השיטה רק עובדת כאשר מדובר בכביש סגור, ואומנם מוסיף כמה קילומטרים אבל מפחית את השיפוע.  באמת !!ייאני ראיתי כמה רוכבים עושים את זה – וזה באמת עוזר בעליות
 הייתי נחושה לא לרדת ולעשות העלייה ברגל.  נחושה. נחושה
 עד שאחרי יותר משעתיים של רכיבה.  בעליה הכי קשה,  הרכב המלווה באה לידי ושאלו - " את רוצה טרמפ עד סוף העלייה ??
זאת, כאשר ניתן היה לראות כי העלייה הזו ממשיכה עד השמיים
והרכבים עם הנהגים והמשפחות הכועסות מצפצפים בלי סוף
גיליתי שאני האחרונה
ואז נשברתי
שעתיים של רכיבה גם מספיק טוב – לא ??
 לקח עוד כ-20 דקות עד שהאוטובוס הגיע אלי בסוף התור של מכוניות וג/יפים בטיול של שבת עברו אותי.  ובזמן הזה , עליתי ברגל את העלייה
 כאשר האוטובוס המאסף הגיע אלי,  עליתי בכבוד
היה מלא בכל הרוכבים שעברתי ושעלו לאוטובוס לפניי.  מלא מלא -  כמעט עד אפס מקום.  אפילו כמה מהקבוצות עם החולצות המקצועיות !!
 בדרך, איך שהוא, הצלחנו לעלות עוד ועוד רוכבים יחד עם האופניים לאוטובוס
מלאנו שני אוטובוסים.  מלא רוכבים כמונו,  שחשבו שנשמע מסלול יפה וכדאי לנסות
 ובהמשך גם וונדי קבלה טרמפ.  יצוין לזכותה כי  היא הצליחה הרבה יותר ממני. אבל מאחר והכבישים היו כבר פתוחים ומלאים בתנועה, החלטנו ( יחד עם רוב החבר/ה באוטובוסים) לקבל טרמפ כל הדרך לבצת.  הגענו בסביבות השעה 14:00 י
 הגעתי בדיוק בזמן לראות את האוטובוס של הקבוצה
Saxo Bank
יוצא. נפנפתי בידי לשלום
See you next year !!!!!
 
בסך הכל, מאד מאד נהנינו.  רכיבה בנופים קסומים, כביש סגור, יום יפה ו- אוטובוס מאסף
מה רע בזה ???
וגם אני יכולה להגיד ש -:  אני רכבתי עם קונטדור!!!!!!