"תמונה כזו עם חיוך גדול", גילי ובנותיה בקו הגמר
"לא האמנתי שאגיע לקו הגמר"
סיפורה של גילי כהן
דליה היקרה,תודה גדולה על היוזמה, הארגון, המורל ובעיקר על הרעיון הגדולהחלטתי רק לפני חודש שאני מצטרפת ליום הקסום הזה, ולא האמנתי שאראה תמונה שלי בקו הגמר.אז יש לי תמונה כזו עם חיוך גדול אפילו, ואני ממש מרגישה שאת חלק מהחיוך הזה- ואנחנו לא מכירות בכלל…:)יישר כחושוב תודהגילי כהןדליה השיבה לה:תודה גילי,רגשת אותי עד דמעות,שנים של עבודה לקידום הרעיון, מפגשים בעירייה,מכתבים ופניות,הפיכת הדליאתלון האינטימי שלי כל שנה לחברי הסטודיו ונתינתו כמתנה לעיר, היה צעד לא פשוט לי ולכל מתאמניי.כל המתנדבים, 20 באותו בוקר, היו מתאמנים שלי שכל שנה השתתפו באותו תאריך בדליאתלון שלנו במכבים והשנה עמלו ימים ושעות להרים את המודיאתלון הזה בהתנדבות, מתוך אמונה של הפצת המסר של ספורט משולב בטבע, כייפי ולא תחרותי ובריא לכל תושבי העיר,המכתב שלך עושה את זה שווה לכולנו וברשותך אעביר אותו אליהם,מקווה מאוד להכירך בקרוב,
דליה
כל התמונות מהמודיאתלון עכשיו בדף הפייסבוק של הסטודיו!