בעלי רוצה להתקשר

​

ענת אלנהורך כותבת:

​

דליה יקירתי,

 

ראשית, אני מאושרת שהפכת להיות חלק בילתי נפרד מהחיים שלי והעובדות מדברות בעד עצמן.

 

דליה,  הסטודיו שיצרת הוא דוגמא  ל "איך נכון לחיות ולמצות את החיים עד תום, כל יום ביומו"

 

לימדת אותי שדרך הספורט אנו מקבלים תובנות בכל התחומים.

לימדת אותי שאני אחראית לגוף שלי, ואיך להפעיל אותו בצורה טובה מבלי להזיק והכי חשוב לא לפחד.

 

בשנה האחרונה הצטרפתי לשעורי היוגה , אני ? יוגה?

קצת כדי לסבר את האוזן, אני הייתי תזזיתית, טמפרמנטית ברמות, כל הזמן צריכה לעשות משהו, לא אוהבת ולא יודעת לנוח, לנוח מבחינתי זה עונש.

ואז....הגיע שיעור היוגה הראשון, חייבת לציין שזה קרה לאחר אין ספור בקשות של דליה שאצטרף ולו לפעם אחת , אני בכל פעם סירבתי כי עמדתי על כך ש "לי זה לא מתאים"!!!

 

הייתי בשיעור הראשון ולא יודעת להסביר מה קרה לי ....זו תחושה שאיני יכולה כל כך לתאר במילים והוא גרר אחריו את השיעור השני ...והנה אני כבר מתאמנת 10 חודשים בשיעורי יוגה ולא מפספסת אף שבוע, אני מרגישה שאני חייבת לקבל את האנרגיות לפחות לפחות אחת לשבוע, אחרי שבוע האנרגיה שלי ניגמרת וחייבת למלא אותה שוב אצל דליה .

 

מהתרגול למדתי את הדבר הכי חשוב-

לחיות את הרגע, להנות מהדבר שאני עושה מבלי למהר למשימה הבאה ומבלי לחשוב על משימות נוספות. להיות ב 100% במה שאני עושה.

 

אני משווקת את היוגה , אני חושבת שאם כולם ירגישו ויחוו את היוגה של דליה הם חד משמעית יחיו חיים טובים יותר. (מאוד קשה לתאר במילים את התחושות שאני מרגישה).

 

לפני חודש בעלי ביקש ממני להתקשר אלייך, שאלתי אותו מה? למה?

ואז הוא אמר –

 

"ענתי, אני צריך להגיד תודה לדליה, מאז שאני מכיר אותך את תמיד תמיד מתאמנת, תמיד מחייכת, תמיד אנרגטית, תמיד נותנת מעצמך , מפעילה שיקול דעת בכל דבר.   אבל, פתאום אני מרגיש שכל התכונות הטובות שלך התעצמו מאוד אבל נוספו לתכונות האלה רוגע, סבלנות ונחת.

היום את משרה נחת על כולנו, על כל בני הבית...היוגה הזה משפיע על כולנו לא רק עלייך.

ואני מעניק את הקרדיט למאמנת שלך , דליה."

 

דליה, זאת התודה הענקית ששלח לך בעלי!!!!

 

אוהבת אותך ואת מי שאת

 

ענת אלנהורן