• Dalia Coldham

האני מאמין שלי

ה"אני מאמין שלי" - דליה קולדהם

אני רוצה זה לא מספיק: למה העסק הזה קשה מדי לבד?

מניסיוני האישי כמאמנת כושר אישית במשך 35 שנה, בעבודה יומיומית של שינוי אמיתי לאורח חיים פעיל ובריא, למדתי שהמחויבות למישהו חיצוני, למאמן הכושר האישי, היא קריטית.

המתאמן מחויב לא רק לעצמו, אלא גם אלי.

כי להתחייב לעצמך זה קשה מדי ובלתי אפשרי!

כבר בפגישה הראשונה ביני לבין המתאמן החדש, יעלו רצונות כמו:

אני רוצה להיות רזה.

אני רוצה להיות בכושר.

אני רוצה להצר היקפים.

אני רוצה לרדת במשקל.

אני רוצה יותר אנרגיות.

אני רוצה להיות חטוב.

אני רוצה לחיות פחות בלחץ.


כל הרצונות האלו לא יוכלו להתגשם בכוחות המתאמן לבדו, והם יישארו בגדר חלומות בלבד.

עם זאת, אני כן מבטיחה שכל אותם הרצונות יהיו המתנה שהמתאמן יקבל דרך הגשמת התוכנית הספורטיבית שנבנה יחדיו. הדרך שלנו מתחילה בבניית כלים והרגלים.

להתחיל כל יום מחדש

בתהליך האימון, אנחנו נקנה הרגלים עמוקים שיהפכו לטבע שני, כמו צחצוח שיניים.

חשוב למתאמן להבין שעליו להתניע את המנוע, את הגוף שלו, על הבוקר, כל בוקר. זה לא משנה אם זה ל-20 דקות וזה לא משנה אם זו ריצה, רכיבה או תרגול יוגה. צריך לקחת את החיים יום ביומו, לדעת שהתחלת כל יום נקי, כל יום מחדש.

לא משנה מה קרה אתמול - אם יצאת בערב, בילית, שתית, אכלת יותר מידי, עבדת קשה וישנת מעט או הטרידו אותך עומסי החיים. כל זה לא משנה, זה היה מזמן, היום התחיל יום חדש.

כדי לוודא שהמתאמן אכן יתניע את המנוע בכל יום מחדש, הוא ואני מנסחים יחד תוכנית אימונים שבועית מפורטת, המתעדכנת מדי שבוע. התוכנית כוללת אימונים אותם המתאמן יבצע לבדו, ואימונים אותם נבצע יחד בסטודיו, ביום ובשעה קבועים. חשוב לי שהמתאמן לא יפתח תלות באדם או במקום, לא בי ולא בסטודיו. תוכנית האימונים האישית מהווה חוזה בינינו, עליו שנינו חותמים בכל שבוע מחדש. בסוף כל שבוע, המתאמן נותן לי דיווח אמיתי על האימונים שביצע בפועל, וכך אנחנו מתחילים שבוע נקי וחדש עם תוכנית מעודכנת לשבוע הקרוב.

האתגר הספורטיבי

מניסיוני האישי, קביעת יעד ספורטיבי, שמוגדר בזמן ובמקום, גורמת לתהליך להתרחש.

המתאמן ואני נפתח יחד לוח שנה שמלא באתגרים ספורטיביים מגוונים, ונסמן יעד חדש ומאתגר, משהו שישבור עוד "תקרת זכוכית". בדרך כלל האתגר נראה הזוי. למשל, למישהי שמפחדת ממים עד כדי כך שלא יכולה לעשות אמבטיה לילדיה, אציע להירשם לטריאתלון (ריצה+רכיבת אופניים+שחייה במים פתוחים). או למישהו שלא רץ מעולם, אציע להירשם למרוץ ארצי של 10 ק"מ. זה יכול להיות גם יעד אישי שנסמן ביומן, כמו למשל – "אלמד לרכוב על אופניים ולהקיף את היישוב עד לתאריך יעד שקבענו". אני תמיד דואגת שהיעד לא יהיה הורדת משקל, השגת גוף חטוב וכן הלאה.

אנחנו נבנה תוכנית אימונים יומית, שבועית, חודשית ושנתית להגשמת האתגר הספורטיבי. הדגש לא יהיה על השגת המטרה, אלא על התהליך. בתהליך שיעבור המתאמן שבחר לחיות חיים ספורטיביים, הוא יקבל את הרצונות שלו כמתנות לחיים: גופו ישתנה, רמת האנרגיה שלו תעלה ומצב רוחו יהיה שמח ואופטימי. מתנות אלו יישארו שלו לנצח, גם אם בסופו של דבר, מסיבה כלשהי, האתגר הספציפי לא יתגשם בפעם הזאת.



היעד הנעלה

"מה יגרום לי לצאת מהפוך החם ביום קר לריצת בוקר?"

אני מבררת יחד עם המתאמן מה יהיה אותו יעד, שהוא מעבר ליעד הספורטיבי, שיגרום לו לא לוותר על הדרך. למשל אצלי, זאת המחשבה שאם לא אתחיל את היום בספורט, וזה לא משנה איזה סוג וכמה זמן, יהיה לי יום לא שמח. לא תהיה לי אנרגיה של עשייה, יצירה, נתינה, לא אהיה ב'היי' על החיים שלי. אצל מתאמנים שלי עלו משפטים כמו "אם לא אקום לספורט, לא אהיה אבא בריא, אנרגטי וסבלני כלפי הילד שלי". או – "לא רוצה לגמור את חיי ללא איכות חיים, בבית אבות, כמו אבי"; "אם לא אדאג לבריאות גוף-נפש שלי, הסרטן יחזור".

היעד הנעלה יעזור לנו ברגע ש"השדים הרעים" יכנסו בבוקר ויגידו "אין לי כוח", "אתה עייף", "לא היום", "מחר".

להנות מהדרך

נחליף נוקשות וקיצוניות ברוגע וכיף, לא נתמקד בזמנים ובמרחקים אלא בעונג, בנוף, בריחות עונה, בנוכחות של אותו אירוע, במגע של כף הרגל באדמה, ברוח שנושבת על פנינו. נסיים רכיבה בקפה מצוין ושיחת נפש, נשלב אומנות בטיול אופניים, בסוף מרוץ נקנח בארוחת בוקר בשוק מחנה יהודה. לא נהיה נוקשים עם עצמנו בצורה קיצונית בשום אלמנט של בריאות "מהיום לא אשתה קפה", "לא אוכל אחרי השעה 18:00 בערב", "ארוץ כל יום", "לעולם לא אגע יותר בשוקולד". כי ההנאה מהחיים תיעלם, הלחץ יעלה והדרך תאבד.

אם לא נהנה מהדרך, לא נהנה כשנגיע למטרה ולא נחזיק מעמד בספורט בו התאמנו.

אם תשחו כל יום בצורה אובססיבית בבריכה כדי להשיג יעד מסוים, אמנם תשיגו אותו, אבל לא תרצו להיכנס לבריכה שוב. מטרה שהושגה בדרך לא נעימה, נעלמת. מטרה שהושגה והיה כיף בהכנות אליה, תישאר לנצח. זכרו, שלא כל חלום ויעד חייבים להתגשם, הדרך היא החשובה, והיא שתעזור לנו בחלום וביעד הבאים. אנחנו לומדים מהדרך על משמעת, מחויבות, משמעות, על תמיכה זה בזה, על חברות. החיים הם המסע עצמו.

העוצמה שב-״ביחד״

בעבודתי בסטודיו, אני מקשרת בין אנשים מתוך הבנה שספורט מחבר בין אנשים ונותן אנרגיות, שלמתאמן לבד קשה לייצר. המחויבות לעוד חבר בקבוצה והעזרה ההדדית, יוצרות חיבור וחברות, ומסייעות לנו להתמיד בתוכנית האימונים. לקבוע עם חברים לרכיבת שבת וקפה מעולה בסיומה, יגרום לנו לקום מהמיטה בשמחה. חיבור בין בני זוג לריצה משותפת, ייתן להם הזדמנות להתנתק מרשימת המטלות היומיות, לפגוש זה את זו באופן כן ובלתי אמצעי ולחזק את האהבה. הכוח של ה״ביחד״ להירתם למטרה ספורטיבית, כמו מסע אופניים או מרוץ שליחים, יאפשר לכולם להתמיד בתוכנית האימונים. חברויות הנוצרות בקבוצה נשארות לנצח ותומכות בחברי הקבוצה לאורך חיים שלמים.


חשיבות השילוב בין ענפי הספורט השונים

אני מעודדת את המתאמנים שלי לא לדבוק בענף ספורט אחד, למשל רק בריצה, למרות שזה נראה הכי נוח ופשוט, וזאת מכמה היבטים. חשוב לי שכל מתאמן בכל גיל יטעם את יופי רכיבת האופניים במרחב הפתוח, את החיבור הבלתי אמצעי עם הטבע שלוקח אותנו למסע של כל החושים, שמאפשר לעצור ולקטוף פרי מהעץ, לנשום אויר צח, לפגוש חברים תוך כדי רכיבה. עולם חדש יפתח בפניו.

אם רק ירוץ יום יום, קודם כל לא יתנסה בענפי ספורט שונים, ויכול להיות שיפספס חוויה נפלאה נוספת. אבל יותר מזאת, הגיוון בין ענפי הספורט השונים נותן אפשרות התאוששות לקבוצת השרירים שעבדה באימון הקודם וכך מונע פציעות. למשל, אופניים נושאים את משקל גופנו והשימוש בשרירים שונה מזה שבריצה. שחייה גם היא משתמשת בשרירים בדרך אחרת ונותנת לנו אפשרות להתאוששות אקטיבית ממאמץ ספורטיבי קשה.

אני מעודדת את המתאמנים שלי לשלב תוך כדי השבוע צעידה/ריצה, שחייה, רכיבת אופניים, תרגול חיזוק שריר וליבה, תרגול תנוחות יוגה ומדיטציה, וכך אני נותנת לקבוצות שרירים שונות לנוח מאימון לאימון. העבודה הפנימית, הפיסית והנפשית של חיזוק ויוגה תומכת בכל הפעילויות האירוביות השונות. היא יוצרת מרכז חזק פנימי שחשוב לחיים הספורטיביים, אבל יותר מזה, לחוסן המנטלי והנפשי לכל התמודדות שהחיים מביאים עלינו.

חשיבות הגיוון הספורטיבי היא קריטית במיוחד כאשר ישנה פציעה, לדוגמה, נקע בקרסול או חס וחלילה תאונה. בזכות הגיוון נוכל תמיד למצוא ספורט חלופי, לא נצטרך להשבית את עצמנו פיסית, נשמור על אופטימיות נפשית ונשתקם מהר מהפציעה.

בניית תוכנית מאוזנת, מותאמת והדרגתית

רוב האנשים שעוסקים בספורט, כמו למשל ריצה, מאמינים שהם בכושר טוב והם לא צריכים מאמן, עד שמגיעה הפציעה, ואיתה התבונה שצריך ליווי מקצועי.

לדעתי, כל ספורטאי חובב או מקצוען צריך מאמן שיכתוב לו תכנית אישית הבנויה באופן נכון והדרגתי. הוא צריך מאמן שיעבוד איתו על טווחי תנועה, שיווי משקל, גמישות וחיזוק מאוזן של הגוף והנפש.

קחו לדוגמה את ענף הריצה. רוב האנשים שעוסקים בריצה, לא נמצאים בגופם בזמן הפעילות, אלא בטרנס רוחני, מקום אליו גם קל להתמכר. מתמכרים מהר לתחושה הטובה הזאת ומתחילים לרוץ כל פעם יותר, כי ההתמכרות דורשת יותר כדי לספק את החומר הנפלא והמרגיע, ו-5 ק״מ זה כבר לא מספיק ולא 10 ק״מ ולא חצי מרתון ולא מרתון, ואז מגיעה הפציעה! כאן חשיבות המאמן שיאזן את הרץ בתוכנית מתאימה, שימצא שקט מאוזן דרך תרגול נכון של גוף נפש ורוח, לא רק בהוספת עוד קילומטרים. שיידע לשאול ״אתה רץ כדי לבנות את עצמך או כדי לברוח מעצמך?״

המאמן צריך להיות קשוב ולשים לב מתי הספורט כבר לא בונה את המתאמן שלו, אלא מתחיל להרוס אותו.


ליווי תזונתי מקצועי

בעבודתי עם המתאמנים, אני לא בונה תפריט תזונה, ובאופן מכוון לא 'מתערבת להם בצלחת'. אני מאמינה בתזונה גמישה, שמותאמת לאורח החיים, להרגלים, להעדפות ולאישיות של המתאמן. אני כן שמה דגש על רישום יומי של התזונה בטבלה שפיתחתי, ובכך בעדינות מכוונת את המתאמן למצוא לו את מרכיבי התזונה המתאימים לצרכים שלו, שמשתנים עם הגיל, בהתאם לאופי הפעילות הספורטיבית, ובמצבי חיים שונים כמו הריון, פציעה או מחלה. דרך תשומת הלב למרכיבי התזונה המתאמן יבין מה המזונות שיתנו לו את אותם חומרים שיבנו אותו כאדם בריא ופעיל. למשל, מכיוון שאנחנו מורכבים מעצמות, אנחנו צריכים סידן; אנחנו מורכבים משרירים אז אנחנו צריכים לצרוך חלבון; ואם אנחנו מתאמנים למאמץ ספורטיבי ממושך, נצטרך יותר מזון אנרגטי שיתמוך באימונים.

אני מכוונת את המתאמן לחיות בשלום עם אוכל, כמקור לאנרגיה ולשמחת חיים ולא כאויב, ללא חרטות וייסורים.


בני כמה אנחנו באמת?

לכל אחד מאיתנו מספר גילים:

גיל כרונולוגי,

גיל קוגניטיבי,

גיל הנפש ושמחת החיים,

וגיל פיזיולוגי.

הגיל הפיזיולוגי קשור מאוד לכושר הפיזי של המתאמן. אם קשה לאדם בגיל 60 לקום מכיסא נמוך או לעמוד על רגל אחת למשך דקה אז גילו הפיזיולוגי הוא כבן 80. יש לי חברים בני 86 שרוכבים איתי 100 ק״מ ליום במסע אופניים, ולעומת זאת אני מכירה רבים בגילי ה-30 שלא מסוגלים לעלות מדרגות בנחת. עם ליווי נכון, אנחנו יכולים להשפיע על גילנו הפיזיולוגי ועל עתידנו, כדי שנחייה לא רק חיים ארוכים, אלא חיים באיכות טובה. אנחנו לא יכולים להשפיע על הגיל הכרונולוגי, אבל אנחנו כן יכולים להשפיע על הגיל הקוגניטיבי, על צלילות ורעננות המוח, וכן על הנפש שלנו ועל שמחת החיים, דרך ההשפעה החיובית של ספורט על הגיל הפיזיולוגי.


כשגוף בריא ונפש בריאה פוגשים מחלה או פציעה

אדם הנמצא בכושר פיזי ונפשי אופטימלי, יחלים בצורה מהירה וטובה יותר ממחלות או מפציעות.

כשגופנו מאומן ומיומן, לא רק השרירים, הגידים והעצמות ומה שאנחנו רואים מבחוץ נמצאים במצב אופטימלי, אלא גם מה שנסתר מן העין - הלב, מערכת כלי הדם, הכליות, מערכת העיכול, הריאות ושאר מערכות הגוף מתפקדים היטב.

גם הנפש שלנו נמצאת במצב יציב, מאוזן ואיתן, מתוחזקת יום-יום, באמצעות שילוב יוגה, מדיטציה, חיבור גוף, נפש וטבע. בכל פעם שאנו יוצאים לפעילות ספורטיבית המשלבת ריצה/צעידה במרחב הפתוח או רכיבת אופניים מול הים, נושמים אויר צח, מתחברים לטבע, מרגיעים את 'רכבת המחשבות', מתרגלים נשימה ומדיטציה בתנוחות היוגה, אנו רוכשים מיומנויות וכלים להקלת עומסי החיים, מצבי לחץ, מתח ומצוקה נפשית.

במצב כזה, כשהגוף-נפש שלנו פוגש אתגר של מחלה או פציעה, יש לו יכולת להילחם במחלה ולחזור ממנה בעוצמה אל החיים הרגילים ואל החיים הספורטיביים המלאים. לעומת זאת, לגוף חלש, ללא כושר מינימלי, שבו המערכות סובלות מתפקוד ירוד והמשאבים הנפשיים מועטים, יהיה קשה להשתקם. מה שעלינו לעשות הוא לדאוג שגופנו ונפשנו נמצאים במוכנות מלאה, כדי שנוכל תמיד 'לשלוף את הקלף', להשיב מלחמה כשמשהו משתבש ולנצח את המחלה או הפציעה. יש לי דוגמאות רבות בעבודתי של החלמה מושלמת מניתוח הוצאת גידול סרטני או משבר מורכב, החלמה שבגוף לא ספורטיבי ומאומן הייתה כמעט בלתי אפשרית. אין ביטוח חיים חשוב מזה!


הספורט ככלי טיפולי לנפש

מה שחשוב לא פחות, ואולי יותר ממה שנהוג לדבר עליו, הוא הטיפול בחרדה, דיכאון ומתח. מניסיוני האישי, השילוב של פעילות במרחב הפתוח, תרגול של גוף-נפש כמו יוגה, המלווה במדיטציה ותרגול נשימות, יכול לשנות חיי אדם שהתמכר לאוכל, לאלכוהול, לשעות עבודה אין סופיות, לקניות, לנסיעות, לסמים ולכדורי הרגעה בניסיון להרגיע את הנפש. מאמן קשוב ומבין לנפש האדם, יוכל להוביל בעדינות לשינוי חיובי ולשמחת חיים אמיתית.

התמקדו בעצמכם

בניסיון לרצות אנשים אחרים אנחנו שמים את עצמנו, גופנו ונפשנו רחוק מאחור והמחיר הוא בריאותנו הפיזית והנפשית. בטווח הארוך האנשים שרצינו לרצות, הם אלו שישלמו את המחיר ויצטרכו לטפל בנו!

שימו את עצמכם, את מערכת היחסים שלכם עם עצמכם במקום הראשון, אל תחכו ל״זמן המתאים״, לאחר הלימודים, כשהילדים יגדלו, כשאצא לפנסיה. דווקא כשאתם עוסקים בספורט אתם עייפים פחות, מלאי אנרגיה ויכולים להספיק יותר.

תגלו שכשלכם טוב, כשאתם מטפלים בעצמכם ומרגישים מעולה, לכולם בסביבתכם הרבה יותר טוב!

אני מאמינה שכל יום אותו התחלתם בפעילות ספורטיבית, הוא יום מאושר בחייכם. אותם קשיים, כאבים ועומסים שפוגשים אותנו בכל רגע בחיינו, ייראו באור חדש, חיובי ואופטימי.

אל תחכו, עכשיו זה הזמן, היום זה היום,

המסע לחיים בריאים, טובים ומאושרים יוצא לדרך עכשיו, אל תפספסו את החיים!

אני מאמינה בכל ליבי שרק בליווי אישי לאורך חיים שלמים, כשבכל פעם תוכנית האימונים מותאמת מחדש לנסיבות החדשות, נוכל לחיות חיים בריאים ומאושרים.

"אני רוצה" זה לא מספיק במקרה הזה, העסק הזה באמת קשה מדי לבד.


עקבו אחרינו

הסטודיו של דליה קולדהם

בואו אלינו

כתובת: פשוש 368 מכבים, מודיעין מ"ר

טלפון: 054-4615166

מייל: dalia@daliastudio.com

            שעות פתיחה:
א-ה: 6:00-22:00 ו: 6:00-16:00

  • Facebook Social Icon
  • Pinterest Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Instagram App Icon

 2017 הסטודיו של דליה קולדהם  ©