1. מוסיף והולך – בית הלל בחנוכה יש מחלוקת: האם להדליק שמונה נרות ביום הראשון שהרי יש לנו פח מלא שמן ולרדת נר בכל יום, או להוסיף ולהוסיף עד שמונה? ההלכה נפסקה כבית הלל מוסיף והולך. וכך גם את, דליה: מלמדת אותנו להגדיל את אור הנשמה, להעצים את הטוב, להוסיף אהבה, חמלה ונתינה לעולם. תמיד לחפש כיצד להוסיף עוד אור לסביבה. 2. פרסום הנס – להאיר החוצה את החנוכייה מניחים על אדן החלון הפונה לרשות הרבים. לא רק להאיר פנימה, אלא להאיר החוצה. והסטודיו שלך, דליה, בדיוק כך. הוא מפיץ אור אל הקהי

תודה לצלם הנפלא תומר פדר, שמלווה אותי כבר שנה עשירית במסע גלגלי אהבה למען בית החולים אלי״ן. הפעם תומר תפס אותי בעדשה אחרת, לא בבגדי הרכיבה, אלא בשמלת ערב, רגע לפני עלייה לבמה באירוע הגאלה החגיגי של המסע.

אני כבר בבית, מתקשה לשבת על כיסא. האדרנלין עדיין גבוה, והלב עוד רוצה לשבת לוויסקי עם החברים, לשיחת נפש לתוך הלילה, ולהירדם בידיעה שמחר בבוקר אני שוב על האופניים, במרחבים הפתוחים, בדרך להכיר עוד אנשים טובים שיהפכו לחברי נפש.

קמתי פנתרה, כולי אדרנלין גבוה. היום זה היום שלי! מרגישה טוב, מחוממת משני ימי רכיבה קודמים, והכי חשוב, קמתי עם ביטחון ובלי ספקות. אני בריאה. אני פשוט אוהבת את הכינרת, גם אתם?

אני קמה בבוקר, בוחנת את הגוף. שקט. אין כאב, אין סימן לנזק מרכיבת האתמול, בפנים עולה מחשבה: צדקתי, ה־60 ק״מ של אתמול הם תרופה.

הגעתי לניתוח חירום רק ביום חמישי האחרון, ישר מהמיון של בית החולים. וכל מה שהיה לי חשוב לומר לרופאים היה רק דבר אחד: “תגידו לי שאני אוכל לרכוב ביום ראשון במסע האופניים שאליו התאמנתי שנה שלמה. חיכיתי לרגע הזה כל כך.”

הגעתי לסטודיו של דליה בעקבות המלצה מפתיעה, דווקא מרואה החשבון שלי. בפגישה השנתית שלנו דיברנו על התבגרות, על הגוף שכבר מאותת לנו אחרי שעות של ישיבה: הגב שמציק, הכתף שמושכת, היד שכואבת. ואז שי הסתכל עליי ואמר בפשטות: “תלכי לדליה קולדהם. אחרי אימון יושבים אצלה לקפה עם חבורה של אנשים.”

לפני יותר מחצי שנה הודיע לי בעלי היקר דני שאני חוזרת לדליה. דליה קולדהם, המאמנת המיתולוגית. כשהגעתי אליה, היא אמרה לי שהיא רוצה שאשתתף...

הכניסה שלי לסטודיו הייתה קשורה לריצה – החלום שלי לרוץ מרתון שלם בירושלים ב-2019. כך גם נפגשנו לראשונה, דליה ואני, במאי 2018. מאז עברנו כל...

דליה יקרה שלי ♥️ רציתי לקחת את הזמן לכתוב לך את המילים שבליבי כשהתחלתי את הדרך שלי איתך לפני כשנה לא ידעתי למה לצפות, אך מהרגע הראשון שבו...

יפות כולכן, כמה התגעגעתי! למרות שהבוקר התחיל קצת אחרת ממה שתכננתי, ולמרות שלא הצלחתי לרוץ איתכן או לסיים איתכן – הרגשתי את האנרגיות שלכן...

הרומן שלי עם הריצה החל לפני כ-13 שנים בערך ומאז אני מנהלת איתה יחסי אהבה-שנאה ממושכים... אוהבת אותה על תחושת ההישגיות, הניצחון האישי, איך...

יש ימים כאלה. ימים שבהם את קמה, באה לעלות על האופניים, ומגלה שמשהו לא תקין—פנצ'ר, בעיה בבולמים, או נפלה השרשרת. השרשרת היא חלק מרכזי...

דליה היקרה, ביקשת שאכתוב על פריצת הדרך השנה, ואני מרגישה שיש הרבה מה לשתף, במיוחד לנוכח השנה המאתגרת שעברה עלינו. בכל התחומים שבהם עסקתי...

לפני שלוש שנים הצטרפתי לסטודיו, בעקבות ובזכות איילת, שניסתה לתאר לי איך הסטודיו פועל ומתנהל. מהרגע הראשון הבנתי שרק כאשר את שם, חווה את...

מאת דליה קולדהם, טרם עבר שבוע מאז חזרתי מה״קמינו דה סנטיאגו״ ואני מתחילה לעכל את החוויה. אומרים לי חברים לא נורא דליה שלא באנו איתך השנה,...

דליה יקרה, מאמנת, מורה, מכוונת, מעניקה, מעצימה, מחזקת, מעמיקה, מאמינה, אשת אמון, בונה אמונה, אגדה. הגעתי אלייך לפני חודשיים בדרך קארמית...

מאז שאני בסטודיו אני שומעת על הטיול השנתי המהנה של הבנות מהסטודיו להר לעמק, כל הזמן הסתכלתי עליהן מבחוץ כמו על סיירת הלוחמות של הסטודיו,...

אתמול השלמתי טריאתלון ספרינט ראשון. 750 מטר שחייה בים פתוח, 20 ק״מ באופניים, 5 ק״מ ריצה. הקדמה (לא כל כך) קצרה למי שלא מכיר/שכח - דליה,...

תקופה ארוכה מאוד ידעתי שאני רוצה לעשות משהו עבורי, בשבילי, לשים את עצמי לפני הכל ולא לדחות בעוד יום, שבוע, חודש, שנה, או לזמן שיהיה לי...