אור החנוכה, אור הסטודיו, והאור שאת מדליקה בי מאת מיכל אדלר

1. מוסיף והולך – בית הלל

בחנוכה יש מחלוקת: האם להדליק שמונה נרות ביום הראשון שהרי יש לנו פח מלא שמן ולרדת נר בכל יום, או להוסיף ולהוסיף עד שמונה?

ההלכה נפסקה כבית הלל מוסיף והולך.

וכך גם את, דליה: מלמדת אותנו להגדיל את אור הנשמה, להעצים את הטוב, להוסיף אהבה, חמלה ונתינה לעולם. תמיד לחפש כיצד להוסיף עוד אור לסביבה.

2. פרסום הנס – להאיר החוצה

את החנוכייה מניחים על אדן החלון הפונה לרשות הרבים. לא רק להאיר פנימה, אלא להאיר החוצה.

והסטודיו שלך, דליה, בדיוק כך. הוא מפיץ אור אל הקהילה: בהתרמות לאלי״ן, בשוק יד שנייה, בעידוד אומנות, בנתינה בלתי נגמרת. אור שבוקע החוצה.

3. קביעות והתחדשות

אותו מקום, לב חדש

את החנוכייה מניחים באותו מקום קבוע, ועדיין בכל יום יש בה התחדשות.

כך גם הסטודיו, אותו מרחב כבר 25 שנה, אותה נשימה, אותה אנרגיה. ובכל זאת, בכל פעם שנכנסים מתחדשת בו הרוח, נולדים בו ערכים ורעיונות חדשים.

4. “נר מנר” כוח הנתינה

״המדליק נר מנר זה נהנה וזה אינו חסר״.

כך את משקפת לנו את כוח הנתינה. מלמדת שהאור שלנו לא פוחת כשאנחנו מעניקים אותו לאחרים, להפך, הוא מתעצם.

5. אורו של כל אדם הרב קוק

״צריך שכל אדם ידע שבתוכו דולק נר, ואין נרו כנר חברו, ועליו לעמול ולגלות את אורו ברבים״.

את מזכירה לנו שוב ושוב: ללא השוואות, ללא מראות. לכל אחד יש אור ייחודי. התפקיד שלנו הוא לגלות אותו, ולהשתמש בו לטובה ולעשייה בעולם.

6. אור בחושך הנרות נדלקים דווקא בלילה

הנרות מאירים דווקא כשהכי חשוך.

ואת מלמדת אותנו לאורך שנים איך להאיר גם בתקופות של קושי. הראית לכולנו איך אפשר להפיץ אור בזמן מגפה, בזמן מלחמה, בזמן סערות החיים.

7. אחריות המורה והדרך של התלמיד

אחרי ההדלקה הראשונית הנרות דולקים מעצמם.

כמו החניך שלומד מן המורה זקוק להכוונה, ואז ממשיך לבד את הדרך.

זה היופי והמתנה שבעקביות ובחינוך שאת נותנת: המתאמנים ממשיכים להאיר הלאה, אל מעגלים שאת אולי אפילו לא מדמיינת.

דליוש, זכית וזכינו.

קבוצת הסטודיו אימצה את ערכי הגוף והנפש, החברות, הנתינה, והם מפיצים אותם הלאה – כמו נרות שהודלקו ממך, וכל אחד מהם מאיר לעולם עוד קצת.

חג חנוכה שמח לך, למשפחתך היקרה, ולכל משפחת הסטודיו.