מתרגלי יוגה יקרים שלי,
שנת 2017 בתרגול היוגה שלנו החלה במשאלה לשנה מלאת בהירות,
פחות כהות, יותר נוכחות וראיית הדברים כמות שהם בפשטות ובהכלה.
אפשר שכל הרגל או דפוס, כשהמבט פונה אליו, נמצא שם עבורנו על מנת שנתבונן עליו, שנביט דרכו, שננסה לבחון בתוכנו עד כמה הוא משרת אותי אמת לאמיתה ועד כמה האשלייה היא שמיקמה אותו כל כך חזק ואיתן על אדמתי שלי.
במקום שנדרוך עליו הוא לאט או מהר הופך לדורך עלינו. לא משנים הרגלים. לא מחליפים דפוסים בדפוסים, פשוט משתחררים. כי מבינים. כי רואים. כי זה פשוט כל כך אם רק רואים את הכל כמות שהוא.
כשהמשאלה היא שהדברים יכילו בהירות על מנת לראותם ודרכם, האם כיצד הפכנו לשוחרי הכהות בתירוץ של מודעות?
זוהי עבודה ללא ספק ובעיקר כוונה מלאה - לראות בבהירות, להיות כמה שניתן בנוכחות, לאפשר להכל להיות כמות שהוא על מנת שניתן יהיה לקבלו. ברגע הקבלה אין את הצורך בהתנגדות לנמצא ולא עולה הצורך להכהות או לטשטש את הראייה. להכל יש מקום בתוכי ולי יש מקום להיות עם כל הרבדים, המחשבות והמצבים המשתנים. עוד שנה החלה ואפשר שמעוד משהו אנחנו משתחררים.
אולי החופש הוא למעשה אוסף הרגעים בהם אנו משתחררים מההרגלים?
המשך שנה חופשייה
אהבה לכל אחד ואחת,
דליה
נמסטה, דליה</p></p>