אני יפתח ציון, קצין קרבי בצבא. אני בצבא כבר כמה שנים ובתפקידי האחרון הייתי סמ״פ של פלוגה מבצעית בעזה. אחרי התפקיד יצאתי לתקופת התרעננות של 3 חודשים וטיילתי בעיקר בחו״ל, שם הבנתי כמה פציעות צברתי בצבא והעיקרית מבניהן בגיד האכילס. בעיקר הבנתי את הצורך העז לחזור להתאמן בצורה חכמה מדורגת ובריאה כדי שאוכל להמשיך להיות כשיר להמשך שירותי הקרבי. את דליה אני מכיר כבר מעל 10 שנים והיה לי ברור שהבחירה במאמן היא פשוטה-דליה.
הפגישה הראשונה בעיקר דיברנו על איך יראו חיי בתקופה הקרובה בצבא והתאמנו בצורה קפדנית את התוכנית, הדבר הראשון היה לקבוע את חמשת הממים׳. משאלה- סובב ערבה מאמן- דליה נו ברור משמעת- הכי קשה מחוייבות- בעיר לדליה משמעות- לחזור מהריצה ולהרגיש טוב.
ההתחלה הייתה קלה, מלאת מוטיבציה, הייתי בתקופה יחסית רגועה בצבא והתחלתי להתאמן באופן דיי סדור על פי התוכנית. לאט לאט זה ניהיה יותר קשה בעיקר כי הצבא ניהיה יותר תובעני והמשמעת הייתה הרבה יותר קשה. למרות שתמיד אפשר לתת תירוצים למה לא, הרצון להיפטר מהפציעות עמד מול העיניים. את החזרה לכושר מרגישים מיד, אוכלים פחות, קמים יותר טוב בבוקר, מרגישים יותר טוב, ממוקדים יותר, רגועים יותר. מתמכרים.
לדעתי חשוב לזכור, שדווקא בזמני פיצעה חייבים לעבוד קשה יותר ואולי זאת אפילו הזדמנות מצויינת לצאת מהשגרה של ענף ספורט ספציפי ולגלות ענפי ספורט חדשים. ההתמדה בשיקום מפציע הוא קריטי, תרגול על בסיס יומי ולהבין שיקח זמן להחלים אבל בסוף זה יגיע.
הסובב ערבה שזה טיול אופניים עממי באזור פארן היה בעיקר כיף ומרענן, אבל ישר חייבים לקובע יעדים חדשים ומשאלות חדשות. נקווה שנתראה ממש פה עוד 4 חודשים עם בשורות טובות שעמדתי בכולם. צאו לעשות ספורט בצורה נכונה, זה חשוב לגוף ולנפש.
