ריצת מדיטציה
ולי קולס מחברת ריצה ויוגה כדרך חיים
לפני כחמישה חודשים ארזתי את עצמי ואת מעט האומץ שהיה לי והתקשרתי לדליה.
לא הספקתי לנתק וכבר הייתי בסטודיו עם בגדי ריצה, שלא לאמר טרנינג וחולצה שלא ראו אור יום זה הרבה מאוד זמן, בקבוק מים, משקפי שמש, כובע ודליה אחת וחד פעמית.
יוצאים לרוץ!
תוך חמש דקות מגיעות לחורשה וכל ניסיונותיי להפוך את הריצה לקלילה ורומנטית, כזו שרואים בסרטים נוחל כשלון מוחץ.
ברקע אני שומעת את דליה : חזה פתוח, הרבה אויר נכנס פנימה, תראי איזה יום יפה, תרימי את הראש, תסתכלי אל קו הרקיע
עצירה!
כפות ידיים על העץ, מתיחות קלות.
ממשיכות.
"אלוהים, מה עבר לי בראש כשחשבתי שאני אצליח" שייגמר כבר..
דליה מסבירה על איכות הריצה, איך להניח את כף הרגל ושהיום אנחנו עושות ריצת חימום בלבד. בשלב הזה הבנתי שדליה ואני צריכות לתאם בינינו את המושגים.
שלושה סוגי ריצה :
ריצה שמרכזה הכוח, המאמץ, האתגר (ספרינטים, עליות.)
ריצה שבמרכזה הנתינה. ריצה עם שותפה תוך כדי הקשבה לקצב שלה
ריצה מדיטטיבית – שבמרכזה קיים "הרגע הזה"
כמורה למדיטציה הרשיתי לעצמי בשלב הזה להיחנק קצת מחוסר אויר (בכל זאת עברנו 700 מטר ריצה) וקצת מהעלבון שבקשירת הדבר הזה שנקרא ריצה והחלום הזה שנקרא מדיטציה.
ריצה ומדיטציה – אין דבר כזה! כמו לקשור קודש לחול.
במדיטציה את מתבוננת, את נושמת, את בנוכחות מלאה
בריצה – או שאת מתה או שאת שורדת.
עברו עוד כמה אימונים, שבועות, עוד קצת תרגולים, מזג האוויר החל להשתנות לפעמים מחבק לפעמים פחות, ואז זה קרה.
יצאתי לרוץ, מלאת שמחת חיים או יותר נכון מלאת רגשות אשמה על שלא שלחתי לדליה את תוצאות הריצה משלשום.
מוזיקה באוזניות, פלייליסט שנבחר בקפידה, כזה שישמח ויחדיר את הקצב לגוף, בדקה ה40 בדיוק מגיע שיר המוטיבציה
ופתאום, בניגוד לתכניות, בקילומטר השלישי שקט באוזניות.אין מוזיקה.רק קצב הנשימה נשמעוהרוח על הפנים פתאום יותר נוכחת.ומגע כף הרגל על המדרכה מרגיש גמיש ותומך.. ידיים בלתי נראות מותחות את הכתפיים אחורה,פותחות את החזה ושולחות את הלב גבוה גבוה.והמחשבות באות והולכות ולא מתעכבות אפילו לא לרגע אחד. ששש, שקט.! והנה מגיע הקסם.
את כאן ולא נמצאת - בו זמנית, את רצה אבל לא עושה , העיניים מקבלות מסרים מהנוף אבל את לא מתבוננת.
עונג.
מתנה.
בשיעורים שואלים אותי התלמידים החדשים כמה זמן מדיטציה אני עושה כל יום. עד היום עניתי : תלוי כמה זמן יש לי, לפעמים 10 דקות ולפעמים 40 דק.
היום אני עונה : תלוי כמה זמן יש לי, לפעמים 10 דקות ולפעמים 5 קילומטר.
ולי היא זוכת אוסקר ספורטאית השנה 2015