ברהמה- הבורא, צ'אריה- להיות אחד אתו
ברהמצ׳ריה הוא אחד מהיאמה.
היאמה זה כל מה שיש להימנע מלא להיות בו.
כלומר ברהמצ׳ריה זה מצב שיש להימנע מלא להיות בברהמצ׳ריה.
אדם צריך להימנע ממצבים בחייו שאינם בתוך הברהמצ׳ריה.
וכל מה ששייך לאותה יאמה הם ללא תלות בדבר, זו החובה הגדולה שלנו.
בפילוסופיה היוגית כתוב שמי שהשיג את המצב של ברהמצ׳ריה, מצב זה נותן לו עוצמה.
אז מה זה ברהמצ׳ריה?
הרבה מהפרשנים מיחסים את זה להתנזרות מינית.
בהבנה רחבה הקשר למיניות הוא בא ממקום אחר ולא מהתנזרות.
אפשר להבין למה רואים את הברהמצ׳ריה, בפשטנות כהתנזרות ממין.
ברהמה זה הבורא, זה היוצר, זה מה שמתוכו הכול בא.
צאריה זה להיות אחד אתו, או בתוכו.
מכאן שבדרש, אומר לנו: ברהמצ׳ריה היא החובה שלנו שכל מצב, כל רגע, כל עשייה, צריך לראות אותה כקדושה, כשייכת לשלם.
והיות שמפגש שבין זכר לנקבה הם חיבור שבין הפכים.
ומטבע הדבר יש בקשר הזה כוח רב, עוצמה רבה, אם הוא לא נעשה מתוך קדושה ושלמות, הוא יכול להיות מאוד מרחיק, ולכן צמצמו את הברהמצ׳ריה ליחסים שבין זכר ונקבה, בטעות מתייחסים כהתנזרות אך
הכוונה התנזרות מכל מה שהוא לא שלם, כל מה שהוא לא קדוש,
אך זה נכון לגבי כל פעולה ביום יום
אכילה, שיחה, וכו׳.
כלומר שהפעילות שלנו בברהמצ׳ריה, היא מחוברת לשלם אנחנו מקבלים עוצמה, כי העוצמה היא חיבור לשלמות.
