היי, אני רותם בת 14 ממודיעין ורציתי לספר לכם את הסיפור שלי. לפני שנתיים נקעתי את הרגל ולא דרכתי עליה במשך שנתיים. לפני כשלושה חודשים באתי לדליה ולא יכולתי לרוץ, יצאתי לאימונים ברוח, בגשם ובחום. אחרי כשלושה חודשים רצתי חמישה קילומטרים בשישי האחרון במרתון תל אביב. אבא שלי הבטיח לי שכשארוץ חמישה קילומטרים נטוס לתאילנד ואכן ביולי אנחנו טסים לתאילנד ולפיליפנים. דליה כותבת: כשרותם הגיעה אלי לפני שלושה חודשים פצועה וכאובה, אמרתי לה בואי ננסה את השיטת שלי, "חמשת ה-"מ" להגשמת חלום": משאלה, מאמן, משמעת, מחוייבות, משמעות משאלה- אני רוצה לרוץ 5 ק"מ, אבא הבטיח לי שאם ארוץ 5 ניסע לתאילנד יחד מאמן- דליה תהיה המאמנת שלי, אני מאמינה בה משמעת- אני לוקחת על עצמי להתאמן גם עם קר, חם, קשה, כואב מחוייבות- אני מתחייבת לעמוד במילה שלי לעצמי ולדליה המאמנת ואני חותמת כל שבוע על תכנית אימונים אישית שאני אעמוד בה משמעות- ברגעים קשים שלא יבוא לי לצאת לריצה או לעשות אימוני כוח וחיזוק אני אחשוב על הסיבה שלקחתי את האתגר הזה שהוא אבא מאמין בי, אני לא הולכת לאכזב אותו, אני יכולה לעשות את זה! רותם, אני גאה בך! עמדת בחמשת ה"מ" שלך!
