עצמי, עצמאות ועוצמה. שלוש אבנים. שלוש אבנים הממוקמות בזו אחר זו, בסמוך זו לזו, בצעד זו מזו. רואה אני את היוגה כדרך הפוסעת בין שלושתן אבני דרך חשובות, משמעותיות, הכרחיות לחיים נכונים, קרובים ושלמים יותר. אולי מאושרים? היוגה מתחילה באבן היסוד הראשונה – העצמי, האני האחד, הנמצא מתחת ומעל לכל אני דמיוני שאנו בטעות ולעיתים בתמימות שמים לאמיתי. מקלפת, מסירה, מנפה ומנפצת היוגה כל אני אשלייתי ומפגישה עם עצמי חשוף ונקי. כשהאני אינו תלוי יותר בנדמה, יש עצמאות וחופש בתוך החיים. עצמאות הינה מצרך נדיר כיוון שכולנו בדבר אחד לפחות תלויים, בדבר אחד לפחות נאחזים, לדבר אחד לפחות נצמדים ומתקשים. כולנו תלויים בחיים לעיתים אף החיים נתלים בנו, ואם דרך רוחנית טיבעה לקרב לחופש בתוך החיים, הרי עצמאות הופכת למצרך לא רק רצוי אלא הכרחי. עצמאות נוטעת בנו מימד של חופש שבתוכו שימחה, שבתוכה אהבה, שבתוכה דממה. העצמי שהוביל דרך שביל החקירה אל העצמאות ממשיך ומוביל דרך שביל הלמידה אל העוצמה כשבחיים יש לנו את עצמנו ומשם גדלה עצמאותנו, העוצמה שלנו הופכת לאין סופית: מול מצבים, אנשים, סיפורים, תקופות של עליות, מורדות ומישורים. דרך שלושת האבנים הללו החיים הופכים להיות קרובים, אמיתיים וחופשיים. אולי מאושרים? תחילה העצמי, אבן המפתח, השורש, עצם הבסיס, דרך המפגש עימו אל העצמאות בתוך החיים ובהמשך דרך עבודה והמשך ההליכה בשביל- העוצמה של אלו החיים. הרהור על אבנים לא לצד הדרך אלא באמצע הדרך, אותן אנו הופכים, בזו אחד זו ורואים אמת.
תודות לשירלי כספי על הניסוח המדוייק.
