נצח-הכרה-אושר
סט- נצח.
צ'יט- ההכרה.
אננדה- תחושה של אושר ושמחה מושלמים שמקורם פנימי והם אינם תלויים בנסיבות חיצוניות.
סט צ'יט אננדה- כשההכרה נמצאת בנצח (באמת) נוצרת תחושה של אושר שלם.
החוכמה היא של היוגה, אנחנו רק כלים עבורה! מתוך הרעיון הזה אפשר להסתכל מעט אחרת של הרעיון של סאט צ'יט אננדה, הרי היוגי הוא נודד בין זויות הראיה. המשמעות הכללית של סאט צ'יט אננדה היא- כשההכרה שקטה, כלומר תנודות התודעה הוחלשו או נפסקו, אז מגיעה הנפש לשלווה ונחת. כל הרעיון של הפסקה, עצירה וריקות במסורות המערביות קיבל קונוטציות שליליות, החל באמירה "אני חושב משמע אני קיים" ועד לאובססיה שפיתחנו סביב להיות עמוסים, עסוקים וכו'. מסורת היוגה מסתכלת על הדברים הפוך- אני חושב משמע אני לא קיים, אלא אני במחשבות על העבר והעתיד ולכן אני לא נוכח בהווה, הרי לא ניתן לומר דבר על הרגע הזה, רק להיות בו. כשתנודות התודעה מוחלשות או מופסקות (כשהצ'יט נמצא בסאט- התודעה נמצאת בנצח) עולה האפשרות להיות ריקים מכל תוכן, רעיון, אג'נדה או קארמה. על מנת להבין את הפאן החיובי של מושג הריקות נוכל להסתכל על חליל- החליל הוא כלי שדרכו עובר אויר על מנת ליצור מוזיקה. אם החליל היה מלא בחומר כלשהו הרי שהמוזיקה לא היתה עוברת, לכן על מנת שאויר יוכל להפוך למוזיקה, ובאותה מידה על מנת שהחיים יוכלו לגעת במהותם על הכלי להיות חלול- ריק. מכאן נובע הרצון להתנתק מהאגו, מהדמות ומהרצון ולהתמסר לעשייה עצמה מתוך מקום של נתינה אינסופית. לכן עלינו לשאוף למקומות הריקים, ההפסקות בין הדברים והשקט- על מנת לגעת בנצח שלכם באהבה, דליה.
